Maayan IP

    וחושך על פני תהום   חושך ירד על ארצות הברית. נראה שנאמר כבר הכל ואפשר לעזוב את הנושא המעיק והמשעמם הזה. אלא שקצב הארועים לא עוצר. להבנתי אנו עומדים בתחילתה של תקופה אפלה בארצות הברית ובעולם כולו. מזכיר את גרמניה שנת 1935, גם אז אמרו שזה שגעון חולף והכל יהיה בסדר. חופש הדיבור והמידע נרמס בריש גליי, כמה דוגמאות: שר ההגנה החדש לוייד אוסטין הודיע על עצירת פעילות בצבא לחודשיים, כדי לטהר אותו מגורמים קיצוניים, כלומר אנשים שהצביעו לטראמפ. טרוצקי מחייך בשיניים חשופות מקברו. (אני מניח שהשם טרוצקי לא מצלצל לרבים, אז באחד מהטיהורים הגדולים ברוסיה כל מי שנחשד בטרוצקיזים נשלח לסיביר). השחקנית ג'ינה קראנו כוכבת במספר סרטים מפורסמים, כולל מלחמת הכוכבים, פוטרה מהמנדלוריין Mandlorian . לא יודע מה זה בדיוק אבל המשמעות היא, שבגיל 38 אין לה סיבה לחשוב שילהקו אותה בסרט כלשהו. ולמה היא פוטרה כי היא אמרה שהרדיפה אחרי תומכי טראמפ מזכירה לה את התקופה של עליית הנאצים בגרמניה שבה רדפו יהודים. כנראה שהיא חסומת תקשורת, אז לא הצלחתי לשמוע אותה מדברת. ויש כמובן עוד הרבה דוגמאות. מדובר על ארצות הברית

  כשגמרתי את הכתיבה ראיתי באינטרנט שבבלינסון ניסו בהצלחה תרופה לקורונה. חדשות נפלאות מכל כיוון שמסתכלים על זה. מומלץ לחכות קצת. אם זה יוכח כנכון אפשר לוותר על המשך הקריאה. קורונה שלי במוצ"ש חזרתי מניצני עוז (מזרחית לנתניה) לבנימינה. קצת לפני נתניה נעצרתי במחסום משטרתי. לרגע חשבתי לשים מסכה אבל מיד הבנתי את הטעות ועטיתי מסכה. השוטר הסתכל עלי במבט סבלני ושאל "מה..?" אמרתי לא שאני עובד באינטל והייתי אצל חבר לעבודה בניצני עוז. השוטר לא ניסה להעמיד פנים שהוא מאמין לי. "ומה עושה פה הילד?" הוא גם בא ללמוד. "אתם יודעים שיש סגר כן?" כן כן. בלי מילים השוטר אמר לי שהוא תקוע על הכביש ב10 בלילה ושומע סיפורים מופרכים, אז לפחות לפעם הבאה להביא סיפור קצת יותר מושקע. ושלח אותי לדרכי.  יומיים אחרי ב10 בלילה הרגשתי כאב בזמן הנשימה, מעל מפתח הלב ובחלק העליון של עמוד השדרה. חיכיתי שיעבור ולא עבר אפילו התגבר ונוסף גם כאב ראש. הכאב הגיע לרמה מדאיגה אז הלכתי לישון במחשבה לטפל בבעיה בבוקר. היה קצת קשה להירדם כי החזה העליון כאב בזמן הנשימות. עשיתי מה שאני תמיד עושה במקרים כאלו

רובין הוד של חורף מעניין רק אם התעניינת בפרשת הקצרים האחרונה בבורסה האמריקאית שבה קרן גידור אכלה אותה או שלא לא כך היה סיפור המעשה. טווי עלי, שכשמו כן הוא טווה עלילות לפרנסתו, גירד את פדחתו והרהר במעייני יצירתו שיבשו. כל העלילות המורכבות שרקם והגדילו את עושרו עוד ועוד, הפכו כעת למשא כבד שמנע ממנו לטוות את העלילה הבאה. בייאושו כי רב עלה על יצועו וכל מוחו סתום באפור.     לפי החושך ורעשי הלילה של הבית, הבין טווי שהבוקר לא הגיע עדיין. לפני שניסה להירדם שנית, התיישב על מיטתו. במעורפל זכר את החלום שהעיר אותו. ככל שהתחדדה הכרתו, החל לחוש במעייני היצירה מפכים בתוכו. בלי לשים לב לשעה, התקשר לידידו ולדי רובין הוד, שהתמחה בשיטוי באינטרנט, על ידי מלכודות פתאים, שייחודם היה בכך, שגם כאשר הפתי הפסיד את כספו, עדיין יצא בהרגשה טובה של צדק. ולדי יש לי רעיון גדול צעק טווי. בשביל זה אתה מעיר אותי באמצע הלילה? המהמם ולדי המנומנם.  מחר ב8 בבוקר אני אצלך. אתה יודע איך אני אוהב את הקפה. בסדר בסדר תבוא הקפה עלי.     טוב אז זה הולך ככה. אני שם שורט ענק על  איזה רשת חנויות מתמוטטת. אתה מפיץ את השמועה לק