ארץ ישראל צפופה בניסים
ארץ ישראל צפופה בניסים כאילו לא די בכך שחילצו אותי מהסרטן, כאמור לא סגור עדיין אבל הכוון חיובי, אתמול קיבלתי עוד קמצוץ מימות המשיח. לפני כמה ימים, תוך ניסיון נואש לעשות סדר ונקיון בערמות הניירות בסלון, ראיתי בזווית העין כמה מאחורי המדפסת. אתמול בבוקר החלטתי לבער את המאחורה של המדפסת. נמצאו שני דוחות חניה וטופס חידוש רשיון לרכב. הדוחות יחכו, הטסט, עוד יומיים תאריך אחרון. הזדמנויות כאלה לא חוזרות, אז לפני שטופס הרשיון נאבד שוב, שילמתי באינטרנט, מצאתי את הביטוח, בתוקף, והבוקר עבר. כיאה לפנסיונר התיישרתי על הספה ונמנמנתי כשעה או זמן לא ידוע, כדי לאסוף כוחות לטראומה של הטסט. גם זה עבר וב14:00 הכנסתי להילוך ונסעתי בכיוון. כשהגעתי מכון הרישוי היה נראה נטוש. אפשרות נוספת שחלפה במוחי היא, ששינו את מקום הכניסה למכוניות הנבדקות והתור האינסופי יתגלה מיד במקום אחר. הבנתי שאין לי מה להפסיד ונכנסתי עם האוטו בכניסה הרגילה. בקצה המסלול הבחנתי באחד העובדים, שהתעורר מרעש המנוע. לא עברה דקה וכל העובדים של מכון רישוי חן בפרדס חנה, היו על הטויוטה החבוטה שלי, המכונית היחידה במכון. בודקים, מאירים פינות חשוכ