בשורות טובות
בשורות טובות נתחיל מהסוף. הנקודה שרואים בקצה של החץ, לא רואים. או בתרגום חופשי מהונגרית. מה שרואים למעלה זה חשיפה של המותניים שלי בהדמיית פטסיטי מלפני חודשיים, תמונת חתך. באמצע למטה, חוליה לבנה מעמוד השדרה, ושני עיגולים אפורים מהצדדים, הכליות. הנקודה הלבנה בקצה של החץ, גודלה קצת יותר מסנטימטר, היא מה שנשאר מהסרטן אחרי 2 חודשים שהמהונדסים נגסו בו. בהדמייה דומה מהבוקר, 4 חודשים אחרי, הנקודה החווירה. בנוסף לא נמצאו נקודות דומות חדשות. מושכל ידוע בכדורגל הוא, שכאשר אני הולך לראות משחק של נבחרת ישראל, (או אפילו מכבי חיפה) אז שרים את ההמנון ובסוף מפסידים. כדי לנצח צריך שלא אראה את המשחק. גם הסתכלות בטלביזיה מזיקה. ואם מגיעים לתיקו בסיום. אסור לי לראות את הפנדלים. אז יש שחקנים ומאמן אבל מה שקובע זו הקארמה. באופן דומה, בכל בדיקות הפטסיטי בעבר, באתי אופטימי וחזרתי פחות. שילוב מוצלח של הכחשה והדחקה. בבדיקה האחרונה כבר הגעתי מודאג ויצאתי מעודד. אז יש רופאים ואחיות ותרופות אבל מה שתקף זו האמונה התפלה. לפני כשנה נראו בפטסיטי גידולים סרטניים, בגודל של ביצה קשה. דוקטור סופר לא נבהלה ואמרה שקי