יחד ננצח

 יחד ננצח                                 

מה שקרה לנו  בעוטף עזה, גרוע יותר ממלחמת יום כיפור. אז אפשר היה להילחם. היום נראה שאנו מובלים לעוד תיקו של ארצות הברית. הערבים מבינים תיקו כזה כהפסד שלנו וכיום גם היהודים מבינים תיקו כזה כהפסד. במקרה של תיקו, הטבח הבא יהיה גדול יותר ובזמן לא ארוך. הבן שלי כבר הודיע, שהוא לא נשאר בארץ במקרה כזה. להבנתי זה מה שיקרה עם עוד רבים וטובים, והארץ תתרוקן מיהודים. הנשארים, יחוסלו גם הם, בטבח הסיום. הערבים יכולים להפסיד 100 פעמים, היהודים רק פעם אחת.

 

זו מלחמת קיום ובלי להתאחד נפסיד. חייבים להתאחד להשגת הנצחון ולהפסיק לחפש אשמים. מספר אבדות קטן חשוב לנצחון אבל מה שקובע זה הכח הנפשי של החיילים והאוכלוסיה האזרחית. רוסיה ניצחה את גרמניה למרות שלרוסים היו הרבה יותר אבדות, במאות אחוזים. כנ"ל אנגליה וגרמניה במלחמת המדבר באפריקה. גם אצלנו, במלחמת ששת הימים, מספר האבדות בצד הישראלי היה דומה למספרים בצד הסורי והירדני. למצרים היו יותר, כ10,000 , עדיין לא משמעותי ביחס לגודל הצבא המצרי.

 

מה שראיתי אתמול בכל ערוצי הטלביזיה היה מזעזע. הסתה נגד ממשלת ישראל, חיפוש אשמים, זריעת דמורליזציה, הכל הפוך למה שתקשורת אמורה לעשות בזמן מלחמה. גם ערוץ 14 משובש, כל הזמן מסתכל על הערוצים האחרים, וזורע פירוד, במקום להתמקד באחדות ונצחון.  כל כלי התקשורת חייבים להיות מגוייסים למשימה המלחמתית. לתחזוקת הכוח הנפשי של הצבא והעם, ערוצי טלביזיה שקולים לחטיבת חי"ר. צריך אפס אחוז חיפוש אשמים והתקפות על הממשלה ומאה אחוז אחדות ונצחון.

 

האשמה במה שקרה, איננה בגוף זה או אחר, או אדם מסויים אלא בהשקפת העולם של היהודים, ואי התאמתה לחוקי הקיום של האזור. השקפת עולם של אוכלוסיה גדולה, קשה מאד לשנות וזה לוקח הרבה זמן, שאין לנו. מה שכן אפשר לעשות, וחייבים לעשות, לאור הטבח בעוטף עזה, זה להטמיע על ידי כלי התקשורת, את חוק הקיום של אזורנו, בהקשר של המלחמה בעזה:

"אם ישאר עזתי אחד בעזה, הפסדנו"

בשבועיים וחצי האחרונים מכרתי ברחוב, ליד תחנות רכבת, חולצות

שכתוב עליהן חוק הקיום של אזורנו. נישארו מעט, 30 שקל.

בזמן המכירה דיברתי עם כאלף אנשים בתלאביב ואלף אנשים בירושלים. מעל 80% הסכימו עם המסר בהתלהבות. פחות מ-3% התנגדו. בתלאביב וירושלים אותם האחוזים. מספר המיואשים גדל. בשבוע השני היו יותר מיואשים, מאשר בשבוע הראשון. גם אם בשטח צה"ל פועל היטב, אנחנו מפסידים.

 

במלחמת העצמאות של ארצות הברית ג'ורג' ואשינגטון, פיקח על התקשורת, בעיקר עיתונים, כדי שיספרו את הנרטיב של המהפכה האמריקאית. גם הפקעת רכוש, מאסר ללא משפט, גרוש ועוד.

אם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, קורא שורות אלו זה מה שיש לי להגיד לך: אין לך בררה אתה חייב להתעלות לרמתו של ג'ורג' ואשינגטון, כל חייך מכוונים לעת הזו. אתה חייב להכניס את התקשורת למתכונת חירום. כל שידור וכתבה חייבים לחזק אחדות ובטחון. חופש ביטוי אחרי המלחמה. גם את מערכת המשפט חייבים להחליף למערכת חרום, שהצדק שלה זה אחדות ונצחון. התקשורת היום מפוררת את אחדות העם ואנחנו מפסידים. חייבים להשעות את זכויות האזרח עכשיו, כמו שעשה ג'ורג' ואשינגטון וניצח.   

 

אומנם הטבח היה נורא אבל אפשר לחשוב על גרוע יותר, ואליו צריך להתכונן. חיל האויר של ישראל מושמד על הקרקע על ידי כתבמים וטילי שיוט. לאחר מכן פגיעה בתשתיות כמו מים וחשמל. כמו כן חסימת צירי תנועה על ידי ערביי ישראל בנוסף לטבח של יהודים בכל רחבי הארץ. לאזרחים הערבים יש מאות אלפי כלי נשק. לאזרחים היהודים כלום. במצב כזה התקיפות מפוזרות מידי. צבא משטרה וכיתות כוננות לא יכולים לעזור. כוחות מלבנון יהודה ושומרון ורצועת עזה מצטרפים, וכנראה שגם מצריים, וזה הסוף של ישראל. השמדה מלאה.