שנה טובה תשפד

 

ראש השנה תשפ"ד

מה היה לנו

תשרי, חשוון, כסלו, טבת:

דוקטור סופר ואחיותיה נאבקות כבר יותר מחודשים בסרטן של אבא שהופיע בלי הזמנה, חודש לפני ראש השנה תשפ"ג. לאחר 4 חודשים של טיפולי כימו קו ראשון, אכזבה בפטסיטי, ומעבר לקו שני, מעט יותר אכזרי, שגם הוא לא מצליח להדביר את הסרטן.

 

 

אמא מודאגת ומתעסקת עם הבעל המסורטן, גם ההורים באותה מחלקה, מכת סרטן. אחרי תקופה ארוכה של מאבק הרופאים מאבדים תקווה, ומוותרים. בטבת נפרדים מסבתא רותי היקרה והאהובה, שהמחלה גברה עליה, יהי זכרה ברוך. סבא יעקב מצליח לחמוק בעור שיניו וממשיך איתנו.

 

לירון: אחרי שהיה ברור שהכל רגוע ולא צפויות הפתעות, הגיעה התפרצות בלתי נמנעת, שהתחילה בדואלינגו ספרדי והמשיכה בהמראה לארחנטינה של לירון עם גילי. למרות הסביבה העוינת, מצליחה לשמור על צמחונות פנטית. יורדת לשפיץ הדרומי לטעום מהאש וחוזרת צפונה למפלים בין ברזיל וארחנטינה, ששעה שלהם גוברת על שנה של צחיחות אצלנו. כניסה לברזיל סאו פלו קרנבל וכו'.

 

גילי: אחרי הקדמה קצרה של שבוע בבודפשט, בירת המולדת הדוויה, ממריאה לארחנטינה ביחד עם לירון. עמימות מסוימת בקשר לשמירה על הצמחונות בסביבה בשרית. יורדת לשפיץ הדרומי לטעום מהאש וחוזרת צפונה למפלים בין ברזיל וארחנטינה. כניסה אגרסיבית לברזיל כולל כוכבות בקרנבל.

 

אלון: מתחיל לכאורה שנה אחרונה בבית הספר. נוכחות דלילה. שם יותר דגש על נבחרת המחשבים ופגישות עם חברים. חי באינטרנט.

 

 

שבט, אדר, ניסן, אייר:

אבא נכנס לטיפול קארט, שיא של אכזריות שמסתבר שמשתלמת. למרות התחזית הסטטיסטית המאופקת, אחרי 3 שבועות עינויים ועוד חודש מקבלים פטסיטי מעודד.

 

אמא מודאגת עוד יותר ומתעסקת עם הבעל המסורטן שמתאשפז בשיבא, ל3 שבועות מהגהנום. ולא מפסיקה לדאוג לסבא שהולך ומתאושש.

 

לירון שוברת לאקוואדור לבדוק מה שווה בקו המשווה. רוכבת על צבי ענק באיי הגלפגוס וגם על סוסים מזדמנים. נרטבת בגשם הטרופי, שותה טרופים והופכת לטרופית.

 

גילי פחות מתחברת לרעיון המוצ'לרי, חודשיים זה מספיק, חוזרת הביתה. מנסה עבודות שונות פה ושם ללא מיקוד ברור. חבר מופיע ונעלם, תל אביבי, כלומר גרוש פוטנציאלי, אז לא נזיל דמעה.

 

אלון: בית הספר הוא שמועה רחוקה, בכל זאת מצליח בצליעה, להוציא בגרות. מגיע למקומות טובים בתחרויות תיכנות תחרותי בין לאומיות וגם בדירוג בנבחרת המחשבים של ישראל. פרויקט יפה ברובוטיקה, שהיה יכול להיות ממש מרשים עם עוד קצת השקעה ונחישות. חי באינטרנט.

 

 

סיוון, תמוז, אב, אלול:

אבא ממשיך בהתאוששות איטית כשרמת ההומוגלובין מכתיבה את סדר היום. בתחילת אב תשפ"ג, פטסיטי נוסף שחותם את הגולל על הסרטן. הרופאה אומרת שצריך עוד פטסיטי בתחילת חשוון תשפ"ד, כדי להיות בטוח. סיבוב הודיה בבתי הכנסת שהתפללו בעד, מכניס את אלוהים לריגשי, ומרוב שלא נעים לו הוא לא מחכה וכותב כבר בראש השנה תשפ"ד, "יפתח מעין לחיים" (פה אומרים אמן).

 

אמא מודאגת בשביל כולם, ומתעסקת עם סבא שמתחזק וגם עומדת בהצקות של הבעל שכנראה התחזק יותר מידי. מתנה לראש השנה הבכורית חזרה הביתה.

 

לירון: במשך 5 ימים עולה בנחישות את המאצ'ופיצ'ו בפרו ועוד הרגל נטויה. ממשיכה לברזיל ומשם לאפריקה. אהה בעצם לא, המטוס התבלבל בדרך והגיע לישראל. מתנה לראש השנה.

 

גילי: חיפושי העבודה והרוח הנושבת, מובילים למצפה רמון. נחישות מוחלשת, מכשילה את הגיחה הדרומית. קצת סוסים ואז מגיעה לביוטופ שלה, קופאית בפטיסרי (קונדיטורה). מציצה לחדר העבודה ללמוד מלכודות סוכר.

 

אלון מחפש עבודות שונות בתכנות. יש כמה כמעטים אבל מסתבר שבלי קשרים זה לא הולך. מחליט לעבור לשיווק ומתחיל למכור כרטיסי אשראי לפתאים מזדמנים בסופר. אחרי חודש וחצי גומר לעקוץ. עדיין חי באינטרנט אבל רגל אחת כבר על הקרקע.

 

בין לבין אבא למד את ההבדל בין קופת חולים לבית חולים, ואיך לתמרן בינהם. הקים גינה עם תוצאות עלובות בגלל שגיאות של מתחיל. יצר 6 בקבוקי יין שאפשר לשתות אבל לא יותר מזה, גם שגיאות של מתלמד. למד בינה מלכותית שבעזרתה הקים, תוך יום אחד, בלי שום ידע מוקדם, אתר אינטרנט, די מורכב, שעובד. וגם ניסה ללא הצלחה מרובה לתמרן את המשפחה.

 

בין לבין אמא מודאגת בשביל כולם וגם מזה שלא תהיה מודאגת וטוענת שלא עשתה שום דבר מיוחד. גם לומדת איזה קורס בהצקה לילדים, קוגפן.

 

בין לבין לא שדדו ולא גנבו את לירון, טלפון ובגד ים, זה לא נחשב. והכי חשוב הוכיחה התמצאות בשטח.

 

בין לבין גילי כל הזמן אופה מיני מתיקה להנאת הסובבים, מצליחה לאסוף מלגה לאוניברסיטת תל אביב ונרשמת להנדסה ביו רפואית ומשהו עם המוח, תואר כפול. עושה קורס מקוון בפייטון, וכל הזמן עם חברים וחברות.

 

בין לבין אלון לומד נהיגה, מתפרע עם חברים, מתראיין כל הזמן לתפקידים שונים בצבא, הגיוס נדחה למרץ (משהו כמו ניסן) אבל בראש השנה תשפ"ד עדיין אין שיבוץ כלשהו. חי באינטרנט. מנסה בהצלחה מסוימת לשפר את כתב היד וממשיך בסאדו-מאזו עם נינה, שממשיכה להעריץ אותו. מתכנן להתחיל לעשות כושר, ואפילו עושה קצת.

 

בין לבין נינה מקפידה על טיולי בוקר עם הזריחה. מלקקת את מי שזכאי אבל אם אין זכאי בשטח אז גם את השמיכה. שמירה הקפית, משולבת בנביחות אקראיות, ללא מטרה ברורה. מאבקי שליטה מרים בחצר, חתולי אלפא באים והולכים. מתקשה לגרש אותם מהחצר ומיללת כשלא מצליחה. מרגיזים. בעיקר מרגיזה האדישות של החתול הג'ינג'י. בתחילת השנה עוד ברחה למרפסת המוגבהת וביקשה עזרה, בכל חדירה של החתול השחור של השכנים. בסוף אלול כבר גרשה את השחור לגמרי לבד.

 

בין לבין כרובית כבר שנים ישנה כל היום ומתלוננת, מייאו, שהאוכל לא טרי. כשלא ישנה מתלקקת. חולמת על הימים שבהם צדה ג'וקים. ואז בתוך החלום חולמת עוד חלום שהצליחה לצוד עכברים. בקינון החלום השלישי, יש לה כנפיים והיא צדה ציפורים במעופם. בנתיים גם המחק, שהותקף לא מעט כתחליף ג'וק לעת מצוא, לא מוטרד. נינה מגחכת, ומרשה לחתולה לשבת על השולחן, כל עוד אין ריח של בשר באויר.

 

תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה

שנה טובה משפחת מעין