מתקפת המשובשים 3

 

מתקפת המשובשים 3

 

והפעם נזכרים בתהליכים עם יאיר גולן

 

 "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה ומציאת עדות להם כאן בקרבנו כיום”

 

ועוד  מאותו דבר

 

"אסור להיות תמימים, גם בגרמניה הדיקטטורה צמחה באופן דמוקרטי, היטלר נבחר באופן דמוקרטי, אם נחכה ולא נפעל עכשיו, בעוד שנתיים זה יהיה מאוחר מידי."

 

אז החלטתי ללמוד קצת את הנושא. קורס מזורז אצל היסטוריון אנגלי בשם לואיס, לדוגמא: https://www.youtube.com/watch?v=Ydx72tT552k

ראיתי עוד ממנו. היסטוריון שיש לו כמה יוטיובים על גרמניה באותה תקופה. הגעתי אליו אחרי שניים שלושה אחרים, שנראו פחות.

כפי שעולה ממקור זה ומקורות נוספים:

 

היטלר מעולם לא זכה בהנהגת גרמניה, באופן דמוקרטי, כלומר על ידי ניצחון בבחירות.

 

זו עובדה היסטורית שמטושטשת כנראה בכוונת מכוון.

 

אחרי ששמענו שנים את ההפך זה נשמע מוזר. אשמח לראות מקורות רציניים ,שמראים שהיטלר כן נבחר על ידי רוב בבחירות דמוקרטיות.

אז מה כן קרה?

בשנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת, ממשלות בגרמניה לא השלימו את ימיהן כחוק, בדומה למצב בישראל לאחרונה. הקואליציות נפלו אחרי זמן קצר. המצב הכלכלי היה קשה, בגלל הכופר שהוטל על גרמניה בעקבות הפסדה במלחמת העולם הראשונה. המצב הוחמר עוד יותר כשהאמריקאים משכו את ההשקעות שלהם מגרמניה, בעקבות המשבר הכלכלי באמריקה.

 

 

 

ראש המדינה והשליט בפועל היה הנשיא הינדנבורג, גיבור צבאי של מלחמת העולם הראשונה. ראש המדינה נבחר בבחירה ישירה, ובחר את שרי הממשלה, מהמפלגות השונות לפי שיקול דעתו כשהוא מתחשב בתוצאות הבחירות אך לא כפוף לתוצאות.

 

בתחילת 1932 המפלגה ה"סוציאלסטית לאומית" (או בקיצור נאצית) בראשות היטלר זכתה ב-37% מהקולות אך לא נכנסה לקואליצה. הינדנבורג ושתי המפלגות הגדולות האחרות שהקימו את הקואלציה, זיהו את היטלר עם "ברית המועצות הסוציאליסטיות הרוסית" ופחדו להכניס אותו לקואליציה. הממשלה נפלה ובסוף 1932, נובמבר, שוב נערכו בחירות כשהפעם היטלר זכה ב-33% מהקולות, כלומר ירידה קלה. גם הפעם החשש מהסוציאליזם חסם את דרכו של היטלר לממשלה/קואליציה. הינדנבורג הזקן, 82, שוב נבחר לנשיאות.

 

חודשיים והקואליציה בראשות הינדנבורג שוב עמדה לקרוס. היטלר עזר להקריס את הקואליציה מבחוץ, בכך שהמשיך כל הזמן בהפגנות אלימות ברחובות. גם מפלגות אחרות השתמשו במליציות אלימות כחלק ממסע הבחירות שלהן. https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/nazi-political-violence-in-1933

לפי מקור זה, ביוני יולי 1932, כלומר בזמן שבין הבחירות בתחילת השנה, לבין הבחירות בסוף השנה, נהרגו בפרוסיה, חלק מגרמניה, בהתנגשויות הקשורות למליציות של המפלגות, 105 אנשים ועוד מאות פצועים. בעזרת קשרים של היטלר במשטרה ובמערכת המשפט, ההפגנות האלימות לא דוכאו ולמעשה התעלמו מהן בחצי עין. במקביל היטלר, שהיו לו קשרים גם באקדמיה, הצליח לשכנע את התעשיינים שידברו עליו טובות בפני הנשיא, כי הוא לא באמת סוציאליסט והוא לא נגד בעלי המפעלים. לבסוף הנשיא הינדנבורג, מינה את היטלר לקנצלר, מנהל אדמינסטרטיבי של הפרלמנט. שזה כאילו ראש ממשלה אבל כזה שכפוף לנשיא. כשהנשיא גם בוחר את השרים וגם יכול לאשר או לבטל את החלטות ראש הממשלה. בנוסף, הנשיא מינה שרים שמרנים שהיו אמורים לאזן את היטלר.

 

לא יודע בדיוק מה היו סמכויותיו של הקנצלר, אבל זה לא כל כך חשוב, כי היטלר התחיל מיד להרחיב את סמכויותיו, וצבר עוד ועוד כח למשרת הקנצלר. במקביל היטלר הגביר את האלימות והכאוס ברחובות כדי להצדיק את הרחבת סמכויותיו, וזאת כדי שיוכל להשתלט על המצב ולהפסיק את הכאוס ברחובות.  הקואליציה החלשה, שעמדה על כרעי תרנגולת והנשיא הינדנבורג הזקן, עמדו חסרי אונים מול השתלטות היטלר על יותר ויותר סמכויות בתוך הרייכסטג (פרלמנט). כשהרייכסטג עלה באש, היטלר הוציא צו מיוחד, שאושר על ידי הנשיא, ואיפשר לו לאסור את מתנגדיו הפוליטיים. הכפפת המשטרה בפועל להיטלר, אפשרה העלמת עין מלאה ולמעשה עידוד של ההפגנות האלימות, מהצד של המפלגה הנאצית ודיכוי של האלימות מהצד של המפלגות האחרות.

 

תהליך עליתו של היטלר לשלטון בפועל החל בבחירות של 1932 ונמשך לאורך שנת 1933. היטלר עלה לשלטון, באופן רשמי, ב1934, לאחר שהינדנבורג הזקן מת והיטלר קיבל את תפקיד הנשיא ללא בחירות. תוך זמן קצר החליף את תפקיד הנשיא לפירר, דהינו דיקטטור בפועל. כלומר היטלר עלה לשלטון לא ברוב דמוקרטי אלא כמנהיג של מיעוט אלים שניצל קואליציה חלשה ונשיא זקן וחלש כדי להרחיב את סמכויותיו.

חשוב יותר, לפי המקובל בעולם ובמילון, הבחירות בדמוקרטיה הן חופשיות והוגנות. כשהמפלגות מפעילות אלימות ברחובות ומשבשות את חיי האזרחים, הבחירות אינן חופשיות. לכן גם אם היה היטלר זוכה בנשיאות בבחירות, תוך הפעלת הפגנות אלימות, עדיין הניצחן בבחירות לא היה דמוקרטי אלא בהפיכה. הפיכה שהיא שילוב של אלימות עממית של המון נבער, בשילוב עם בחירות לא חופשיות ולא הוגנות.

 

כשהגיע היטלר לשלטון, הוא הלאים את אירגוני העובדים ושלט דרכם במפעלי התעשיה. בעלי המפעלים אולצו לציית לנציגי המפלגה בועדי העובדים ונשארו בעלי המפעל בשם בלבד. במילים אחרות המפעלים הולאמו. כלומר החשש מהסוציאליזם היה מוצדק. אוכלוסית גרמניה היתה כ-78 מיליון איש. במפלגה הנאצית בשיאה היו 1.8 מיליון חברים, אלו שלטו ב-48 מיליון עובדים, דרך ועדי העובדים. בנוסף החלו רדיפות היהודים. אך לא להתבלבל אומנם היטלר, כמו רוב גרמניה, היה אנטישמי מלכתחילה, אבל רדיפות היהודים השיטתיות, החלו אחרי עלית היטלר לשלטון לא לפני.

 

עד כאן דבר היסטוריון. ברור שב-60 שורות לא ניתן לתת תמונה מלאה של עלית היטלר לשלטון. תימצתתי ובחרתי את הארועים לפי מה שהיה נראה לי חשוב. אשמח לשמוע עוד נתונים רלוונטיים.

 

נסכם את מאפייני התהליך שבו היטלר עלה לשלטון.

 

למרות שהיה מיעוט הצליח לכפות את השפעתו על ידי הפגנות אלימות וכאוס ברחובות. מערכת המשפט והמשטרה העלימו עין ואף שיתפו פעולה עם ההפגנות. בשילוב עם ההפגנות האלימות ברחובות היטלר הרחיב את סמכויותיו בתוך הפרלמנט, כשקואליציה חלשה, שמטה ליפול לא מצליחה לעמוד בפרץ. בנוסף, לאחר שעלה לשלטון השאיר את בעלי המפעלים בתפקידם, אך שלט בפועל במפעלים על ידי נציגי המפלגה הנאצית בועדי העובדים.

 

כשאנחנו שומעים נאצים זה קשור מיד, ובצדק, להשמדת היהודים בשואה. המאפיין המרכזי של מלחמת העולם השנייה, ומה שמבדיל אותה מכל שאר המלחמות בהיסטוריה, הוא השמדת יהודים שיטתית, ללא קשר למטרות הצבאיות, ולעיתים אף בניגוד אליהן. אלא שהשמדת היהודים בשואה היא תוצאה של הרצחנות שטבועה עמוק בתרבות ובאופי הגרמני, מוכפלת באנטישמיות קשה, של העם הגרמני כולו, ושל היטלר בפרט. תהליכים דומים בעמים אחרים, לא הובילו להשמדת יהודים שיטתית. יש עוד מקרה אחד והוא השמדת היהודים בערב, ע"י צבאות מוחמד. עליית היטלר לשלטון היא ארוע גרמני פנימי, שלא ממש קשור להשמדת היהודים שבאה בעקבותיו. הסתה נגד יהודים היתה, ושמשה את היטלר בנאומיו, אבל לא היתה מרכיב חשוב בהצלחה של היטלר לכבוש את השלטון ב-1933, בסוג של הפיכה חוקתית מגובה באלימות רחבה ברחובות.

 

אז כשבהמשך אני מראה איזה מנהיגים ישראלים עושים דברים דומים לדברים שהיטלר עשה. כדי לעלות לשלטון, זה לא אומר שהם נאצים. זה כן אומר שהם מנסים וגם מצליחים, לעשות הפיכה, בשיטות שבהן היטלר הצליח.

 

והגענו לשלב "יאיר גולן" של מציאת עדות לתהליכים מגרמניה 1933 אצלנו. זה לא בדיוק אבל הדמיון רב.

 

·     מי הרחיב את סמכויות מערכת המשפט וכפועל יוצא את סמכויותיו כראש מערכת המשפט, תוך ניצול כנסת חלשה ומפולגת, החל מלפני כשלושים שנה ועד היום. הגענו למצב שהשרים, כולל ראש הממשלה, כפופים ליועץ המשפטי של משרדם, והם שרים בשם בלבד, בדומה למנהלי המפעלים בגרמניה בשנות ה-30.

 

·     מי מחזיק בנק של תיקים רדומים על אישי ציבור שעשויים להגיע לעמדות השפעה. התיקים מופעלים בכל פעם שנשוא התיק מגיע לעמדת השפעה, או כדי לאלפו לנהוג נכון או כדי לסכל את מינויו.

 

·     מי דואג שהמשטרה תעלים עין ובעצם תאפשר חסימת כבישים והפגנות אלימות. כיום המשטרה הלכה צעד אחד קדימה וחוסמת את הכבישים בשביל המפגינים "כדי למנוע אלימות". יתכן שאותו גורם גם מארגן מופעי לינץ' דוגמאת מה שראינו עם שרה נתניהו במספרה. כמו גם נסיונות לינץ בנהגים שמנסים לעבור בכבישים חסומים, לא משודר בתקשורת קיים ברשת.

 

·     מי מנצל את הכאוס ברחובות שהוא מארגן, כדי לכפות על הכנסת הנבחרת ע"י העם, לנהוג ולחוקק לפי הכתבת הדיקטטור בפועל שמנהיג את מערכת המשפט.

 

נראה לי די ברור. אני חושב שיאיר גולן משתלב בסעיף השלישי. אפשר גם להמשיך. לכוון המרד בצבא שכולם עושים את עצמם כאילו שלא קרה. במכבסת המילים בתקשורת קוראים להמרדה "סרבנות". המרדה היא דבר חמור לאין שעור מסרבנות. העונש על המרדה/הפיכה הוא כלא לשנים ארוכות, לשם חייב להגיע מנהיג המרד, שהודח והוחזר, ויפה שעה אחת קודם.

 

חג שמח

ותקווה לימים טובים