פותח פה לסרטן

 

פותח פה לסרטן

 

נתחיל בעיקר, עשיתי צילום פטסיטי לפני כ10 ימים (אחרי הטיפול השלישי) ורמת הפעילות של רוב מוקדי הסרטן דעכה באופן משמעותי. נותר כתם בוהק אחד שחכמי הפטסיטי, אחרי השוואה עם הצילום של התחלת הטיפול, רואים בו את שאריות הגידול, הגדול ביותר (בערך ביצה קשה) באזור הסרעפת. זה מספיק טוב ואומר שהכימוטרפיה עובדת ולא צריך להחליף לחומר עצבני יותר. להבנתי אם לא מחליפים את החומר לא צפויה החמרה בתופעות הלואי. בנוסף 10 ימים אחרי כל טיפול יש ביקורת, בדיקת דם, שמראה כמה הכימו דפק את המערכת החיסונית ומערכות אחרות של הגוף. אחרי 3 ביקורות מוצלחות קיבלתי פטור מבדיקת אמצע. כלומר הכוון חיובי.

 

 

יש אומנם עוד צילום פטסיטי אחרי הטיפול השישי אבל הוא פחות חשוב. מטרת הטיפול הכימוטרפי היא לחסל את כל התאים הסרטניים עד רמת התא הבודד. מה שרואים בצילום פטסיטי זה נצנוצים צהובים בכל מיני מקומות. יש מקומות שמותר שינצנץ ויש מקומות שאסור. קשה להבדיל ולכן צריך מפענחים בעלי ניסיון כדי להבין מה המצב. בנוסף בצילום פטסיטי לא רואים עד רמת התא הבודד. מניחים שאם היתה דעיכה משמעותית אחרי 3 טיפולים, לא ישארו סרטנים קטנים אחרי הטיפול השישי. אם, אחרי הטיפול השישי, רואים נצנוץ צהוב לא במקום, צריך להמשיך בטיפול. אבל אם לא רואים אף נצנוץ זה לא מוכיח כלום, כי מלכתחילה הפטסיטי לא רואה את רמת התא הבודד.

 

 

אני כעת, 5 ימים אחרי הטיפול הרביעי (אלו הימים עם תוספת הסטרואידים ותופעות הלואי הקשות). בניגוד לאיומים של ותיקי החוג, תופעות הלואי של הטיפול הכימוטרפי נחלשות מטיפול לטיפול (21 יום רווח בין הטיפולים) במקום להתחזק.

 

 

העצירות הקשה הפכה לזיכרון עמום. פעם אחרונה הייתה בימים שאחרי הטיפול השני. השיטה שעובדת אצלי: ליטר וחצי מים על הבוקר, הליכה 5 ק"מ (נינה לא מפסידה אף יום). עוד חצי ליטר מים, ארוחת בוקר ועוד ליטר מים. לאחר מכן, בהתקבל התראה, אני יושב בשרותים כפוף, עם כפות הידיים על כפות הרגליים. בקווים כללים, לא תמיד אותו דבר, אפשר לנסות בבית. זה לא אומר שאין בכלל עצירות. מעיקה אבל מוחלשת.

 

 

הפרעות שינה ב5 הימים של הסטרואידים עדיין קימות אבל פחות מפריעות כשהן לא מוכפלות בעצירות. אז אני ישן קצת יותר טוב מאשר אחרי שני הטיפולים הראשונים ובמידת הצורך משלים שעות במשך היום. בחילות לא היו בשום שלב.

 

 

למרות שקיבלתי דרגה 3, מתוך 4, כמעט ולא היו לי כאבים מהסרטן עצמו. לפני הטיפול כאב קצת בצד שמאל בצלעות בזמן שכיבה, אבל חומר הטיפול חיסל אותו בערב הראשון. נשארה קצת נוקשות בשריר הבטן השטוח מעל הסרעפת שהחביא מתחתיו ביצה קשה, אבל אם לא הייתי יודע שזה סרטן, הייתי מתייחס לזה כאל הצקה בבטן, לא יותר.

 

 

ובענין המאבק, אם מישהו בא ואומר לי, שהוא ריכז קרן אנרגיה ירוקה מהיקום, ששרפה את הסרטן שהיה לו, זו אפשרות שיכולה להיות נכונה, פשוט בגלל שאנחנו לא יודעים עד הסוף איך הדברים עובדים באמת. כלומר כל סיפור על נצחון הסרטן בעזרת האמונה קביל בעיני.

 

             

במקרה שלי, שאני כבר לא מתקשר עם איבריי הפנימיים כמה עשרות שנים, נראה לי לא מתאים להתחיל דווקא עכשיו. יגידו לי שהייתי צריך לחשוב על זה קודם. אומנם אידיאולוגית, אני לא צמחוני אבל מעשית אני בערך 95% צמחוני. ומיכוון שלא יודעים מה גורם לסרטן הלימפה, אז גם תזונה צמחונית זו אפשרות.

 

 

מאד יתכן שאמונה ואופטימיות עוזרות לאחרים בריפוי מסרטן. אני שם את יהבי על הטיפול הרפואי בלבד. במלחמה בסרטן הגוף שלי נכשל. כיום הגוף שלי נמצא במתקפה משולבת של הסרטן ושל התרופות שנלחמות בסרטן ובמקביל בגוף שלי. מקווה שיתקיים בי הכתוב שניים רבים השלישי לוקח. בקיצור ד"ר סופר נלחמת בסרטן אני רק מנסה לגמד את תופעות הלואי של הכימו.

 

 

הדוקטורה אמרה שבזמן הטיפול, תזונה לא יכולה לעזור למדדי הדם. אני נוטה להאמין לה יותר מאשר למשאלות ליבי ולכן ממשיך לאכול רגיל ולהקפיד על המגבלות שקבעה. אחרי הטיפול השני שכחתי לקחת את הסטרואידים בזמן, הזעתי קצת בעבודה בגינה וגם אלכוהול. הענישה היתה מידית, כאבי בטן סחרחורות וכמה שעות במיטה. הבנתי, מאז מקפיד.

 

 

ובלי קצת ניחושים אי אפשר. הגרסה הרשמית היא שלא ידוע מה גורם לסרטן לימפה. אחרי שאומרים את זה, אתר של בית חולים אמריקאי אומר שריסוס חקלאי וזיהום במערכת האיכול הם גורמי סיכון. אז בקשר לזיהום יש את תאורית קצף הלימונצ'לו שנפרסה כאן בעבר. אלא שהסיכויים שלה דעכו אחרי שהתברר שבשלושה חודשים בלבד, יש סבירות מאד נמוכה להגיע לסרטן מפושט בדרגה 3.

 

 

אז ניסיתי להתלות ברסוס ומיד הצליח לי. נהגתי לשתות יין באופן קבוע, בערך כוס ליום. כשמסתכלים על ענבי היין בשדות, רואים שכבה עבה של אבק וריסוס. בכל העולם, הבציר ליין נעשה על ידי בוצרת. מכונה ממש יפה ויעילה, רק שלא מאפשרת שטיפה של הענבים לפני ריסוקם ליין. אומנם נאמר שחומר הריסוס מתפרק אחרי יום וזה נכון. הבעיה הלא פתורה היא האם וכמה תוצרי הפירוק מזיקים? זה קשה לבדוק. אפשר לבדוק מה קורה עם שכיחות סרטן לימפה בצרפת היכן שידוע ששותים הרבה יין. לא יודע איך לעשות את זה, אז עד להודעה חדשה עובר ליין ביצור עצמי מענבים ללא ריסוס.

 

 

יש עוד פרטים, כמו זקן של חודש שנראה כמו זיפים של פחות מיומיים. אני מבין את זה כסימנים שמנגנון ההתאוששות שלי חלש עד לא קיים, ונזהר שלא לחטוף הצטננות או מחלה קלה אחרת, שלא ברור אם אצליח לצאת ממנה. היום גם הרגשתי חולשה ברגליים, מקווה שזה לא מסמן התפתחות של בעיה. כאמור צילום הפטסיטי הוא הדבר החשוב ועושה רושם שאני עם חצי רגל בחוץ.

 

עם הרבה בריאות