מדרש פסח קורונה

 

מדרש פסח קורונה

כל מכות מצרים יועדו לבני ישראל ורק ברבות הדורות התהפך הסיפור. ואיך קרה הדבר ואיך נגלה לי סוד זה בדרך פלאית, הנה סיפור המעשה. כחום היום הייתי מהלך ברחוב המאובק של המושבה. לא נשבה רוח ועלה לא זז, ענן אבק קל התערבל בצד הדרך. תהיתי בליבי הכיצד יעלה האבק ללא רוח. אסורה ואראה את המחזה המוזר הזה. והנה גוויל חום אדמדם, כצבע האדמה והאש, נגלה לעיניי, ומערבולת קטנה מסירה מהאבק שכיסהו. כבר התכופפתי להרימו אך עצרתי, הגוויל בלה מזוקן. אם לא אזהר, הגוויל הבלה יתפורר, ולעולם לא יוודע מה היה בו. שעה ארוכה, בשתי ידי בלבד, הסרתי את האפר מסביב לגוויל העתיק. נשאתי את הגוויל לביתי, והחילותי לפתוח אותו בזהירות. חלק מהגוויל התפורר. מהן אותיות אלו? איש יקר היה במושבה שידוע היה בחיבתו לשפות עתיקות. אוסף כתבים היה לו מכל שפות קדם. מייד זיהיתי שהגוויל כתוב בעברית עתיקה וקיבלתי בכתב ידו תרגום לכל אות. אט אט תרגמתי את הגוויל העתיק. לאחר שעה קלה למדתי בעל פה את הכתב המוזר, ומלאכת התרגום זרמה כמים. הגוויל הזקן התפורר בכמה מקומות לא הכל הצלחתי לתרגם. חלק מהמילים הצלחתי לתרגם אבל לא הבנתי את כוונתם. משפטים שלמים היו לא מובנים. רק לקראת סוף התרגום ובקריאות חוזרות הבנתי את סיפור המעשה. כך שהייתי צריך להשלים חלקים חסרים, ובהכרח מדובר על שחזור חלקי ולא מדויק. למרות זאת נראה לי שהבשורה, עיקר הדברים, וכן הרבה מהפרטים כן פוענחו בהצלחה.

 

מכות מצרים יועדו לבני ישראל.

ולמה שיעזבו את ארץ גושן. מצרים ניצחה את כל אויביה. מארץ כוש ועד מעבר לארץ כנען, שוררת מצרים. איש לא קם כנגדה קרוב או רחוק. בני ישראל יודעים עד מה שפר גורלם בארץ גושן, בעוד שאחיהם שנשארו בכנען נמקים ברעב ומלחמות. קרויים המה עבדים, אך כך גם רבים במצרים פרט לכוהנים. מס פרעה הוא רק חמישית מיבולם. ארבע החמישיות האחרות מספיקות לכל צרכיהם, ובני ישראל פרים ורבים.

וגזרת הבן השני, אתה עצמך נחטפת מאימך הולדתך.

זו היתה תקופה קצרה

הגוויל התפורר בחלק זה ולכן לא ברור מה ענה משה ועד כמה אכן תקפה גזרת הבן השני.

איך יצא העם, מהביטחון והשפע המצרי, אל המדבר, אל ארץ כנען הרחוקה. והרי הארץ איננה ריקה. אולי לא ירצו בנו. למה שיעזבו את סיר הבשר, למסע הרי סכנות במדבר, שבקצהו מלחמה על כיבוש ארץ רחוקה?

אהיה עימך, יצא הקול מתוך הסנה הבוער.

ולמה שיאמינו לי בכלל? והרי כולם יקומו כנגדי.

הטל מטך אל הסנה, בקע הקול מתוך האש.

המטה לא אוכל. מופלא הדבר, משמע אש קרה היא זו. וישלח משה ידו להוציא את המטה מן האש.  ויכווה ויטיל את המטה ארצה. ויהפוך המטה לנחש.

שלח ידך ותפוס את הנחש בזנבו אמר הסנה.

ויהפוך הנחש למטה וגם הכוויה נעלמה.

הפלא ופלא, אבל אין בלהטוט זה כדי להוציא את העם מביתו למסע מסוכן וחסר תוחלת במדבר. איך אוכל להוציא את העם למדבר?

אטיל עליהם את מכותי והמדבר יהיה להם למפלטם היחיד.

למדבר לא ילכו ואותי יסקלו על מכותיך

"שלח נא ביד תשלח", אמר הסנה.

זהו חלק לא ברור. במקומות אחרים שהיו לא ברורים, ניחשתי את משמעות הכתוב. "שלח נא ביד תשלח" זהו תרגום מדויק שלא הצלחתי להבין מהו. אולי חכמים בעתיד יצליחו להבין את כוונת הדברים.

ויסוג משה מעם הסנה ויברח לאוהלו של יתרו. ויעצר בחצי הדרך בעמוד האש.

להיכן אתה בורח? מלא אני את העולם כולו, אמר הקול מעמוד האש.

וינף משה את המטה ויך בעמוד האש. ויתעלף משה ולא קם שעה ארוכה. ויקץ משה ויגש לאהל יתרו. אכן מופלא הדבר. פקד אלוהי ישראל את עמו. לך עם מטך ואל תפיל דבר מכל אשר יוגד לך.

אבל מי אני? בני ישראל יהרגוני.

האמן באל ואל תאחר בדבר

פה עוד חלק מתפורר ולא ברור מה קרה ואיך חזקה לבסוף רוחו של משה והאמין באל ויצא אל בני ישראל כאילו חייו תלויים בדבר. ואיך הגיע מארץ מדיין חזרה לארץ גושן.

 

אכן היה לנו אח בשם משה. נחטף בילדותו מה לך ולו?

אבל אני הוא משה

ואיך נדע זאת הקשתה מרים. בא הלך זקן ומצליח להגות את שמי, וכבר יקרא אח לי?

ואהרון ויוכבד ועמרם וקהת. את כולם בדיתי מליבי?

ותען מרים, אכן אמת הדבר, רועה זקן וצרוב שמש זה, שצץ מן המדבר, הוא משה אחי.

ויבטל אהרון באחת את אחיו הצעיר.

להוציא את העם למדבר, לשלושה ימים כדי לעשות על האש?

לא אדע מהו ביטוי סתום זה "על האש". נראה שיש קשר כלשהו להקרבת קורבנות.

ראשית איש לא יבוא. שנית גם המשוגעים המעטים שאולי יבואו לא ימשיכו לארץ כנען אלא ישובו למצרים. וגם אני לא מבין מה מחכה לנו בארץ כנען?

ויטל משה את המטה ארצה ויהפוך לנחש. ויטול את הנחש וישוב למטה. וישתומם אהרון וישלח ידו  אל המטה. ויפול אהרון ולא קם עוד. והנה בחלוף שלושה ימים ויקץ אהרון.

הנוגע במטה יומת, השבח לאל עליון שחי אתה. אין זאת אלא כי אם נועדת.

ויאמר אהרון. עלה ביד המטה ללמדני בינה. ומה תעשה בעם התלך ותכה כל אחד ואחד מהעם?

דם, צפרדע, ועוד כהנה וכהנה.

יסקלונו.

אהיה יהיה עימנו. אין להפיל דבר מדבריו ולא לאחר. המטה יהיה בעזרנו. אין לנו תקומה במצרים, חייבים לצאת לארץ כנען.

מה מחכה לנו בארץ כנען? מה זה השיגעון שנכנס בך?

וירם משה את המטה ויאמר, כל שינחה אותי המטה והאל, אעשה.

וירתע אהרון לאחור מפחד המטה. ויצאו משה ואהרון לכנס את ראשי שבטי ישראל. ושוב הנחש, ושוב המכה, וקצת מזקני ישראל למדו אך הרוב נשאר מסוייג. ויעברו ימים מספר ויהפוך היאור לדם. וימלטו הצפרדעים שוכני היאור מן המיים הבואשים וישרצו בבתיהם של בני ישראל במיטותיהם ובתנוריהם. לא נותרה אמה שאין בה צפרדע. וישרצו מתי מעט מהצפרדעים גם במקצת מבתי המצרים. ובחלוף שלושת ימים מתו כל הצפרדעים מדם היאור. לא נותרה אחת. ויאספו בני ישראל את הצפרדעים המתות, חמרים חמרים ויעלו אותם באש. ויפץ הפיח ויעטה על כל ארץ גושן. ויגמול הפיח לכינים בכל ארץ גושן ובמצרים לא היה הנגע.

שוב הגוויל מתפורר. אך נראה שהמכות חלו בעיקר על בני ישראל ומקצתם על המצרים. 

ויגף דבר כבד את בני ישראל בארץ גושן. ויסגור פרעה את בני ישראל בארץ גושן, אין יוצא ואין בא. והמצרים חלקי פנים. ואם ימצא עברי בעל זקן, דמו בראשו. רבים נפלו במגפה. ויעמדו חרטומי מצרים על פרעה לגרש את בני ישראל, פן יתפשט הנגף. ויקרא לפרעה בדברי ימי מצרים, על סב סבו, שבחוכמתו, הביא את בני ישראל למצרים. מימים ימימה, סלדו המצרים מכל עבודת הצאן, כבשים ועיזים. וימצא פרעה הקדום בארץ כנען שבט רועים נאמן המסתפק במועט ויקצה לו את ארץ גושן מוכת המחלות. והפכה ארץ גושן לארץ הכבש והעז. ותשפע ארץ מצרים בצמר, והיו החלב והבשר לחזון נפרץ בארץ מצרים. וגם ערי מסכנות בנו בני ישראל. ולא מלאו ליבו של פרעה לגרש את בני ישראל למדבר. ורק בזכות נשים צדקניות שמחלו על גאוותן ותבקשנה עזרה ונדבה במצרים, נשאר שריד לבני ישראל. המצריות, ברחמיהן, עזרו לעבריות בצרתן, בלחם במים ואף בכלים לבית. והגדילו לעשות כמה נשים מצריות שבגדלות נפש השאילו מקצת מתכשיטהן, עד יעבור זעם, כדי לרומם את רוחן של העבריות. ויהפוך האלוהים את לב העם, ולא זעמו על משה על כל מכותיו. ויאמינו באלוהים ובמשה האיש שבא מן המדבר. 

ובארבע עשר לחודש הראשון, ציווה משה, כל משפחה תשחט שה ואת דמו תסוך על משקוף הדלת מכל צדדיו. בשעת בין ערביים יצלה השה על האש. היו מוכנים כי היום אתם יוצאים מארץ מצרים. לא לשלושה ימים אתם יוצאים. לא תחזרו עוד לארץ מצרים. משקיעת החמה אל יצא איש מביתו. היוצא מביתו דמו בראשו. ורובו של העם ירא את משה ויעש כדבר הזה. רק מתי מעט מדלי העם חסו על השה.

בחצי הלילה נשמעה צעקה גדולה. כל הבתים שחסו על השה ולא סכו מדמו על המזוזות נפגעו. וכל ראשי המשפחות שחסו על השה, נפגעו ומתו. גם רבים מבתי המצרים נפגעו. ויקום פרעה בחצי הלילה ויראה שגם בנו בין הנספים. ויצו לגרש את בני ישראל למדבר. אלא שלא היגיע דבר פרעה לבני ישראל. המוות השיג את צו פרעה ויברחו בני ישראל ממצרים. והמעט שלא ברחו נהרגו בזעם המצרים. טור ארוך, שאין לו התחלה ואין לו קצה, יצא מארץ גושן.

משה פנה לכיוון קדמה וצפון. מפה מטושטשת על הגוויל, הראתה את המסלול ושמות של מקומות. שחזרתי חלק מהשמות ואת המסלול, על מפה בת ימינו של שפך הנילוס, מזרחית לפורט סעיד.

  

ויגיעו משה והעם אל פי החירות מול בעל צפון. מעבר לשרשרת מצודות החוף המצריות. וישיב האלוהים רוח קדים כל הלילה ויתיצבו המאור הגדול והמאור הקטן בקו אחד. והים נסוג אחור בשפל שלא היה כמותו מאז היווסדה של ארץ מצרים. ויעברו בני ישראל בחול הרטוב עד מעבר למצודה המיזרחית. ויקר המקרה ובאותה שעה, יצא שר צבא מצרים בדרכו לארץ כנען בראש חיליו ופרשיו. ששמאות מרכבות מלחמה וחיל כבד מאד. ויראה שר צבא מצרים את בני ישראל עוברים ביבשה ויעלה בליבו לקצר את הדרך ולהוליך את צבאו אחרי בני ישראל. ותחלוף שעת השפל וישקעו מרכבות המצרים בחול הרטוב. וידעו חיילי מצרים, שחיל המאבד את סוסו או מרכבתו אחת דינו, מות יומת. ויאבק חיל מצרים בגאות ולא יכלו לה. ויטבע חיל רב מהמצרים.

יותר לא ניתן היה לשחזר מאותיות הגוויל המתפורר. בגוויל נוסף שהיה מקופל בפנים, סופר על הכיבוש וההתישבות בארץ כנען.

בתחילת הדורות היו מספרים את הסיפור כהלכתו בכל פסח. אלא שכבר בדור השלישי וביתר שאת בדור רביעי, התקשו הילדים לשמוע בכל פסח, על כל האסונות והזוועות שפקדו את העם עד הגיעם לארץ כנען. ויתכסו הגדולים עצה, וירככו את סיפור יציאת מצרים שיהא נח לילדים. והזקנים עדיין סיפרו לעצמם את סיפור יציאת מצרים כהלכתו. וככל שרבו הדורות פחתו מספרי הסיפור כהלכתו ורבו מספרי סיפור הילדים. והזקנים הזהירו שאם לא יסופר הסיפור כהלכתו, נענש על שיבוש הזיכרון ויחזרו זוועות מצרים בימינו. אך לבסוף לא עמדו הזקנים בפרץ וסיפור הילדים גבר.

נותרו רמזים לסיפור המקורי. מקומות שבהן נראה שאין קשר בין הדברים. היכן שלא הצליחו להחליק את הסיפור. למשל סיפור דומה על בריחת יעקב מלבן הארמי, שהפך לרשע בסיפור. יעקב הגיע חסר כל לפדן ארם. לבן לקח את יעקב תחת חסותו, ואף חיתן אותו עם שתי בנותיו. יעקב שגשג בילדים וברכוש ואז ברח באופן מוזר עם בנותיו נכדיו ורכושו של לבן. וידבק לבן את יעקב. ויבדה יעקב מליבו עושק, ויהפוך כאילו לבן גנב מיעקב. האחיה לנצח השיב לבן הצדיק ומימלא כל רכושי הולך לנכדיי. יעקב לא מאן אך למצער נתן ללבן להיפרד מנכדיו.

והיו הילדים שואלים קושיות על כל הקשיים בסיפור. והיו הגדולים מתקנים את הסיפור עד שהתרצו.

היה עדיין יום חם, רוח לא נשבה והאוויר עמד בחללו של החדר. כשגמרתי לתרגם את הגווילים החלה פתאום לנשוב רוח קלה. לא הבנתי היאך תשוב הרוח והחלונות סגורים. עודי חוכך בדעתי פרצה שלהבת קטנה והציתה את הגוויל העתיק. אותיות פלא עלו בלהבה פרחו ונעלמו בתקרת החדר. לאחר שעה קלה גם אפר לא נשאר מהגוויל שעמלתי כה רבות על תרגומו.

סוף דבר

לפני כעשרים שנה שכרתי דירה ישנה בבנימינה. בחלק האחורי של המדף העליון בארון, מצאתי מספר דפים מצהיבים. נשארו מהדייר הקודם ואולי מהדייר שקדם לו. קראתי, דחפתי לאחת המגירות ושכחתי מכל הענין. אלא שכעת בפרוץ מגפת הקורנה עלה על דעתי לחזור ולקרוא בדפים המצהיבים. אולי הגיע שעתם.