למי שלא קלט: "אתם תשלמו על זה" נאמר מצד הפושע כאיום על המשטרה. המשמעות ברורה. אי ההבנה המצערת נפתרה. מהיום, מותר עדיין לשוטרים להסתובב עם מדים, כל עוד הם זוכרים שהמדים הם קישוט בלבד. אסור למשטרה להפעיל כח בשום מצב
קצת פסיכוסופיה לפני 100 שנה נטשתי את הדת, הפכתי לסוציאליסט, ועליתי לישראל. הדתיים שנשארו באירופה עלו בעשן המשרפות. כבשתי מקום לחיות בו, הקמתי קיבוץ והקמתי מדינה. במלחמת ששת הימים ניצחתי את כל צבאות ערב והרחבתי את גבולות המדינה. נכון היו עוד כמה לא סוציאליסטים, שהשתתפו בהקמה והצלחת המדינה. אבל המספרים הגדולים הם שלנו. הדתיים נשארו בגלות, חלק נשרפו, חלק שרדו וחלק קטן הגיע גם לישראל. אנחנו הקמנו את המדינה. וזו ההוכחה שתפיסת העולם שלי צודקת. ואז הגיעה מלחמת יום כיפור. ישראל הפסידה את סיני במלחמה, בנוסף למחיר כבד בהרוגים ופצועים. השקפת עולם זה ענין קצת נוזלי. בבסיס יש אמונה בצדקת הדרך. על האמונה בונים הגיון. אבל יש קשיים וכשלונות. אז צריך הוכחות או לפחות עדויות, במשך המסע לאורך הדרך. כי אולי הדרך לא צודקת. כפי שאמר אייל שפירא, אמונה זה דבר דק. אז צריך ליישב את ההפסד במלחמת יום כיפור, עם האמונה בצדקת הדרך. זו הסיבה לברברת על הפתעה ביום כיפור, שבעצם היתה ציות להוראה של קיסינג'ר. קראו להסכם הכניעה למצרים, הסכם שלום. כלומר, לא באמת הפסדנו. כולנו ...
יום בהיר במיוחד אומנם עוד צפויה מלחמה נגד איראן, עדיין אני מרגיש כמו ביום השלישי של מלחמת ששת הימים, כשהותר לפרסום שחילות האויר של הערבים מסביב הושמדו על הקרקע. זה הכי טוב שאני יכול לתאר את ההרגשה אחרי חיסולו של שלוח האיראנים, נסראללה. אני כותב בזמן אמת, כדי להאיר ימים פחות זוהרים בעתיד. נראה אם יצליח. גילוי נאות, גנבתי את הרעיון ממשה רבנו, כפי שמסופר בפרשת השבוע, ניצבים-וילך, על דבר השירה. היום השלישי למלחמת ששת הימים, שבו הודיעו על השמדת חילות האויר הערבים על הקרקע, השתמר כזכרון בהיר במיוחד. גם אחרי 57 שנה, ההתרגשות מורגשת. בגילי הצעיר אז, 13, לא הבחנתי במועקה של תקופת ההמתנה. חפרנו קצת שוחות, מרחנו את גג האסבסט של המפעל בבוץ להסוואה וכאלה. מה שזכור לי יותר, אלו הניסיונות להניע צעצועים צהובים, שפוזרו בשדות, כדי למנוע הפצצת ריכוז של ציוד כבד, שעסק בעבודות עפר להרחבת המפעל. עד אותה עת "סחבנו", זה היה המינוח, רק טרקטורים רגילים אז לא ממש הצלחנו עם הצהובים הגדולים. בבוקר שמענו "אנו עם קטן אך אמיץ" ברדיו. המתח של המורה הקרין גם עלינו, קצת מה...
כדור הבדולח מתגלגל פעם אחרונה, לפני 4 שנים, כשגלגלתי את כדור הבדולח, ראיתי שביבי הוא ראש הממשלה הבא. בפועל קיבלנו את בנט כראש ממשלה יצוגי ואת מנסור עבאס, כראש בפועל, של ממשלת החמאס הראשונה בישראל. כפי שיודע כל מי שקשוב לחוזי עתידות למיניהם, בניחוש העתיד מעורבבים רחשי הלב. לא לקחתי בחשבון את האפשרות שבנט, למרות כל הצהרותיו, יבגוד בבוחריו ובעצם בכל עם ישראל. עדיין בלי בדולח אי אפשר אז אני מנסה גם הפעם. כמו כולם, חוץ מהזויי התקשורת העיקרית בישראל, ושטופי המוח שממחזרים אותה, הזדעזתי מהרעיון שעיסקה מופקרת עם החמאס נחתמה, ויוצאת לדרך. עד לפני נצחון טראמפ בבחירות בארצות הברית, עסקה כזו הייתה בהכרח, קדימון להשמדת המדינה. ברצף הארועים מאז השקמה באוקטובר חיסול נסראללה סימן את התחלת העליה. ראה https://www.blogger.com/u/1/blog/post/edit/4410315627536889146/9180037840259208572 וקראנו במגילה: אסתר ו יג : " וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל אֹהֲבָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי ...
Comments
Post a Comment