יום בהיר במיוחד
יום בהיר במיוחד אומנם עוד צפויה מלחמה נגד איראן, עדיין אני מרגיש כמו ביום השלישי של מלחמת ששת הימים, כשהותר לפרסום שחילות האויר של הערבים מסביב הושמדו על הקרקע. זה הכי טוב שאני יכול לתאר את ההרגשה אחרי חיסולו של שלוח האיראנים, נסראללה. אני כותב בזמן אמת, כדי להאיר ימים פחות זוהרים בעתיד. נראה אם יצליח. גילוי נאות, גנבתי את הרעיון ממשה רבנו, כפי שמסופר בפרשת השבוע, ניצבים-וילך, על דבר השירה. היום השלישי למלחמת ששת הימים, שבו הודיעו על השמדת חילות האויר הערבים על הקרקע, השתמר כזכרון בהיר במיוחד. גם אחרי 57 שנה, ההתרגשות מורגשת. בגילי הצעיר אז, 13, לא הבחנתי במועקה של תקופת ההמתנה. חפרנו קצת שוחות, מרחנו את גג האסבסט של המפעל בבוץ להסוואה וכאלה. מה שזכור לי יותר, אלו הניסיונות להניע צעצועים צהובים, שפוזרו בשדות, כדי למנוע הפצצת ריכוז של ציוד כבד, שעסק בעבודות עפר להרחבת המפעל. עד אותה עת "סחבנו", זה היה המינוח, רק טרקטורים רגילים אז לא ממש הצלחנו עם הצהובים הגדולים. בבוקר שמענו "אנו עם קטן אך אמיץ" ברדיו. המתח של המורה הקרין גם עלינו, קצת מהמועק