נצח ישראל באוקראינה

 


נצח ישראל באוקראינה

השטיפה

בימים קשים אלו, אני מרגיש כמו וינסטון סמית בספרו של ג'ורג' אורו'ל, 1984. אומנם עדיין לא הכניסו לי את הראש לכלוב עם חולדות אבל בהחלט אוכלים לי את הראש עם המלחמה באוקראינה. וזה לא חריג אלא הדבר הנפוץ. בדיקטטורות דוגמת ברית המועצות לשעבר, צפון קוריאה, אלבניה וכו', שטיפת המוח כללה איסור לדבר נגד המשטר. במקרה של ישראל מגיעים לתוצאה דומה באמצעים רכים יותר. אומנם יש חופש דיבור אבל קוברים כל דעה שונה בהפצצה בלתי פוסקת של שקרים, מכמעט כל כלי התקשורת. הכמות הופכת לאיכות, המוח נדרס ומשתכנע. בשילוב עם התעלמות של מערכת המשפט, מפשעים של כנופית שלטון החוק ודריסת כל מי שעומד בדרכם, מצליחים להגיע בישראל למה שנקרא "ללכת עם להרגיש בלי". כלומר דיקטטורה עם חופש דיבור.

 

רק דוגמה קטנה לפני שמתחילים, במשפט המביך של נתניהו, ההגנה לא מקבלת חלק מהחומרים שמשמשים את ההתקפה. זה קרה גם במשפט דריפוס, וההשואה היא לרעתנו. דריפוס הואשם בריגול, כך שהסתרת עדויות שעלולות לחשוף מקורות מודיעין, נשמעת כמו משהו הגיוני. במקרה של משפט נתניהו, ההסבר היחיד האפשרי הוא, שחשיפת העדויות תביא לזיכוי מידי, אפילו בבית משפט של קופים, מה שיגרור בהכרח העמדה לדין של תופרי התיק. אם כי יתכן שמדובר על בית משפט של גורילות גדולות במיוחד, עובדה שאת הפשע של פגסוס בנתיים קוברים.

 

מהתקשורת התנתקתי כבר לפני שנים. בכל זאת אני מעונין לדעת מה קורה במדינה, ומה שאני יכול לדעת באופן ישיר הוא די מוגבל. אז אני כן צורך תקשורת אבל בצורה ביקורתית. נקודת המוצא היא, שמה שאומרים לי בתקשורת בכמויות גדולות הוא שקר. מה שלועגים ומכפישים בתקשורת, בעיקר אם זה בכמויות גדולות, יש סיכוי שהוא אמת. אני מקושש כמה נתונים שמצליחים לחדור דרך שטף השקרים, מנסה להעריך עד כמה הם נכונים ומשלים את הפערים בעזרת ההגיון. יש כאלה שיקראו לזה קונספרציה במובן השלילי של המילה. אז אין לי הוכחות לכל מה שבא עכשיו, אבל זה הסיפור הכי הגיוני שהצלחתי להרכיב משברי האמת שאספתי. יתכן שחלק שגוי. בכל מקרה מתחילים.

זלנסקי

אולי נתחיל בהופעות הפטטיות של זלנסקי, יקיר מועדון הדיבור הנכון, על מסכי העולם הנאור. (בחיבור זה אני עדיין משתמש במילה נאור, יתכן שבחיבור הבא יהיה כבר נכון יותר להגיד נכבה). כשיאסר ערפאת התמקח עם ישראל מעמדה נחותה, הוא ידע שעומדת מאחוריו ממותה בדמות גרמניה, צרפת ועוד כמה. כשזלנסקי מאיים על רוסיה להיכנע, זה איום באקדח עץ, מגוחך. הצגות הוידאו מול פרלמנטים ברחבי העולם, מגוחכות במידה דומה.

 

זלנסקי הבין כבר בפברואר, עוד לפני המלחמה, שהאמריקאים מובילים אותו לאסון, אבל כנראה שכבר היה מאוחר מידי לסגת. אז לפי הנחיות יועצי תקשורת מאמריקה, הוא משחק את המשחק של גבר, שלא נכנע מול קרב אבוד. כבר פימפמו באמריקה שזלנסקי אמיץ, אז אין לו ברירה. מי שמשלם את המחיר על ההצגה הזו, זה העם האוקראיני, שמפסיד את המדינה שלו (לפחות חצי ממנה) וגם לא מעט אוקראינים שיוצאים למעמד פליט או שנפלטים ממעמד החיים. למי שמנהל את ההצגה מדובר על תקלה לא נעימה, אבל כבר קרו תקלות בארגז החול, אי אפשר להצליח בכל יום בשבוע, גם לאויב יש תוכניות וגם הוא מצליח לפעמים.

 

אבל רגע מי האויב ומי מנהל את ההצגה. ובכן האויב זה הרוסי פוטין אין הפתעות, תמיד מדבר בשיקול דעת ולא מרים את הקול. קצת בעיה ללהק איש כזה רגוע כהיטלר, אבל זה מה יש. בתפקיד ההפקה/בימוי אני מעוניין להציע את מחלקת המדינה, או הCIA או גורם אחר כלשהו בארצות הברית, אני לא מכיר את המבנה של הדרג המקצועי בארצות הברית, אז אקרא להם בחיבור זה העמוקים. אלו שלא מתחלפים בבחירות ומשפיעים מאחורי הקלעים, על ידי הערכות מצב מוכוונות מטרה, וחשיפה מבוקרת של נתונים סודיים. למשל הנשיא טראמפ אמר שלפני שהחליט להכיר בירושלים כבירת ישראל, כל היועצים המקצועיים אמרו לו שזה יגרום למלחמה אזורית. נו לא קרה. אולי טעות ואולי טעות מוכוונת מטרה נגד ישראל. באופן דומה אפשר לכוון את הנשיא למדיניות "רצויה" מול רוסיה.

 

מבחינת העמוקים כמה הרוגים אי שם או אפילו בבית, בארצות הברית, הם לעיתים הכרח בל יגונה. אם צריך אז לפעמים אפילו אפשר להעיף נשיא כמו קנדי, שלא לדבר על אשלי בביט ועוד כמה מפגינים חסרי מזל, שהתקבצו ב6 בינואר 2021 בגבעת הקפיטול, והמשיכו הביתה בלי לנשום. או המקרה של בראיין סיקניק באותו ארוע, השוטר מהגבעה, שלא ידע לסתום את הפה ומת בנסיבות טבעיות בגיל 42. כך זכה להלוויה ממלכתית, בהמשך להרצחו על ידי העמוקים. כלומר אם אתה לא סותם את הפה, זו סיבה טבעית למוות. עוד שני שוטרים, חברים של סיקניק הנ"ל, מצאו את מותם בנסיבות טבעיות דומות, אבל בגלל איחור של ימים ספורים לא זכו להלוויה דומה.

 

כמובן שמשתדלים להימנע מצעד קיצוני שכזה, זה מקלקל את האווירה, אז רק אם ממש מוכרחים. למשל את מייק פנס הצליחו לשכנע לאשר את תוצאות הבחירות, בלי לרצוח אותו. לא יודע מה היה האיום אבל מייק היה נראה מעוך כמו בגין בזמנו, כשיצא מג'ימי קרטר, אחרי שקיבל פקודה והסכים, לפנות את סיני עד גרגיר החול האחרון. כוס קפה רועדת ביד וקול רועד עוד יותר. שניהם כמובן הכחישו שהיה איום, זה היה חלק מהסיכום.

 

אז 10 או 20 מיליון פליטים מאוקראינה, שלא לדבר על מספר לא ידוע של אלפי הרוגים, זה לא משהו שעושה כאב בטן אצל העמוקים. ואם המספרים נראים מוגזמים, צריך לקחת בחשבון שמלחמה מנצחים בראש של החיילים, לא הורגים את כולם, מספיק להרוג חלק ושהשאר יתייאשו ויוותרו, הכלל הזה לא השתנה ב5000 השנים האחרונות. לכן הדיווחים מהמלחמה הם כלי מלחמה, ממש כמו הטנקים והמטוסים. שני הצדדים משקרים, ובאופן כללי אומרים, אצלי כלום, הוא אכל אותה. אפשר לקבל קצת ידיעות לא מוטות מהתקשורת ההודית (פאלקי שארמה אם לדייק). התקשורת בישראל שפוטה של ארצות הברית, אין להתייחס אליה. אז כדי לקבל מושג כלשהו בזמן שכולם משקרים, ההמלצה שלי היא, לחשוב מה הם הנתונים הבטוחים ולשער התפתחות סבירה.

 

ובכן, בימים הראשונים דיווחו על 3 מיליון פליטים, אני מניח שזה נתון נכון, מסך השקרים טרם ירד. אחרי זה הפסיקו לדווח מספרים. כן דיווחו שהרוסים לא פגעו ברכבות, אפשר לנחש למה, ותנועת הרכבות נמשכת. אומנם זלנסקי אסר על יציאה של אזרחים מאוקראינה, אני חושב שבישראל גם בזמנים הקשים ביותר, מעולם לא ננקט צעד כזה. בכל זאת ההבנה שלי היא, שאוקראינה מתרוקנת מאוכלוסיה שחשודה בהתנגדות לרוסיה. נראה לי שלא ניתן לעצור ביעילות לאורך זמן את האזרחים הנמלטים, אם כי יתכן שפה אני טועה. כך שאם יש פצצות על העיר ויש רכבת, זה נראה הגיוני לעלות עליה ולעוף מה שיותר רחוק. מבחינת ההפקה צריך להמשיך לדווח על הפליטים, רק בלי המספרים, זה פותר את הבעיה. אז אני משלים ל10 מיליון פליטים בשלב זה, עם צפי ל20 מיליון בסוף המלחמה. מדובר על חצי מהאוכלוסיה. החצי שמתנגד לרוסיה.

 

לא נראה לי שהכוונה של העמוקים הייתה להחריב את אוקראינה, יותר סביר שמדובר על הימור שיצא מכלל שליטה. אבל זה קרה. אם היה אכפת לעמוקים מאוקראינה, הם היו מאפשרים לזלנסקי להיכנע ולמנוע את מה שהתפתח להחרבת אוקראינה. במקום זה מחזיקים את ההצגה, עם סיפורי גבורה על האוקראינים שמצליחים להדוף את הרוסים. זה מין הסתם נכון בכמה מקומות אך חסר השפעה על התמונה הכללית. כלומר במקום להודות שאוקראינה נחרבת ולהיכנע, העמוקים מפמפמים סיפור כאילו אוקראינה מצליחה להחזיק מעמד. למה אני חושב ככה? שאלה טובה.

 

ביומיים הראשונים כבר סיפרו לנו שפוטין לא מצליח להתקדם לפי התוכניות שלו. מי ידע מה התוכניות של פוטין? הכוונה היתה לתוכניות שהעמוקים סיפרו שהן התוכניות של פוטין. נכון שמלחמה עושים בתחבולות לכן התוכניות לא תמיד ברורות, אבל במקרה זה, נראה לי שפוטין הלך על פתוח וסמך על העמוקים, שיסלפו את דבריו כדי להדחיק את ההשלכות מתושבי העולם הנאור (קצת קשה לי עם הנאור הזה).

 

הדחקה היא ההימור הבטוח, כמעט בכל זמן ובכל מקום. מחשבה על מוות ומלחמה זה לא נעים, אז מדחיקים. מקרה מקומי מוכר, הוא הדחקת הסכנה בריכוזי הכוחות על הגבול, לפני מלחמת יום כיפור. עדכני להיום היא הדחקת הסכנה של הפצצה האירנית והמרד הערבי בישראל. גם ריכוזי הכוחות הרוסים על גבול אוקראינה, הודחקו בכל מיני הערכות דמיוניות והפלישה לאוקראינה התקבלה בהפתעה. היטלר עבד ככה מול סטלין ויש עוד דוגמאות בהיסטוריה.

 

הניחוש שלי הוא, שהאזרחים האוקראינים לא מאמינים לתקשורת המערבית ובורחים. זלנסקי מדבר בעיקר לצופי הטלביזיה במערב ולחיילים שלו, פחות לאזרחים האוקראינים. אוקראיני שנמצא תחת הפצצה רוסית, מתקשה להתחבר להצעה של זלנסקי לרוסיה, להיכנע. לכן, כדי לדעת מה פוטין רוצה ומתכנן, אני ממליץ להתעלם מהתקשורת המערבית ולהקשיב למה שפוטין אומר ולראות מה הוא עושה.

 

אפשר לסכם את מה שפוטין אומר בשני משפטים. הראשון, שנאט"ו תקופל לאחור. השני, שיפסקו מעשי הטרור נגד אוכלוסיה רוסית, שחיה מחוץ לרוסיה, במדינות ברית המועצות לשעבר ובאוקראינה בפרט. ויש קשר בין השניים. פוטין גם אומר שהוא מודאג מכך, שנאט"ו תציב באוקראינה, על גבול רוסיה, מערכות נ"מ, טילים גרעיניים וטילים נגד טילים. פוטין מחשיב מצב כזה כאיום קיומי מידי על רוסיה. נכון שתקשורת העמוקים מספרת לנו שאוקראינה לא בנאט"ו, וגם אין כוונה זו, ומה זה השטויות האלו. אבל יתכן שפוטין לוקח בחשבון שהתקשורת המערבית לא תמיד אומרת את כל האמת. וכדי לקבל מושג נכון, עדיף להסתכל על ההיסטוריה הרחוקה והקרובה ומה שקורה בשטח כיום. אז בקיצור:

 

מלחמת העולם השניה נגמרה בבום אטומי, שפתח את המלחמה הקרה, עם מאזן אימה, שבו כל צד מאיים להפעיל נשק השמדה המונית על הצד השני. קנדי הציב טילים גרעיניים באירופה. חורשצ'וב הגיב בהצבת טילים גרעיניים בקובה. סוף דבר שני הצדדים הסיגו את הטילים הגרעיניים.  בהמשך צימצמו את הנשק הגרעיני בהסכם. לפני כ30 שנה ברית המועצות התפרקה. בשלב זה אפשר היה לצפות לנסיגה ופרוק הדרגתי של נאט"ו, שכן ברית ורשה האויב, פורקה. אבל קרה ההפך. נאט"ו דווקא התרחבה. הרוסים היו חלשים מידי ולא הגיבו. קצת מזכיר את מה שקרה בסוף מלחמת ההתשה, אחרי מלחמת ששת הימים. המצרים קידמו את מערך הנ"מ ולישראל לא היה כח להגיב, כלומר לפתוח במלחמה נוספת. אולי במלחמת יום כיפור, אפשר היה למנוע את חציית התעלה, אם חיל האויר לא היה מוגבל מאותו מערך נ"מ. לפני כ10 שנים, העמוקים ארגנו מהפכה (כתומה) להחלפת הנשיא הפרו רוסי במועמד רצוי יותר. בהמשך העמוקים חימשו את אוקראינה בכמה מיליארדי דולר. הבונוס להנטר ביידן הוא רק קצה הקרחון. חלק מהחימוש הניב מעשי טרור נגד האוכלוסיה הרוסית באוקראינה, כולל הפגזות על ידי יחידות, שפוטין קורא להן נאציות, על אוכלוסיה אזרחית של תומכי רוסיה באוקראינה.

 

אז למרות שבאופן רשמי אוקראינה לא בנאט"ו, באופן מעשי אוקראינה היא החברה הכי פעילה בנאט"ו, במובן של הטרדת רוסיה. ואם רוצים ללמוד איך לגדל מלחמה מהטרדות קטנות, שגדלות והולכות, מבלי לעבור את הגבול שיעיר את האויב ויגרום לתגובה משמעותית, אפשר לשבת ולקחת קורס אצל הרוסים, שתדרכו את שכננו הערבים.

 

אחרי נפילת אפגניסטן, פוטין הבין שארצות הברית כבר לא מאימת יותר, והחליט שזו הזדמנות לקפל את נאט"ו לאחור. פוטין נתן לנאט"ו אולטימטום של כמה שבועות להתחיל להתקפל. העולם צחק ודחה את ההצעה. אז פוטין מקפל את נאט"ו לאחור. הביצוע על ידי דוגמה למען יראו ויראו. כך הפכה אוקראינה, למשל ושנינה למה שקורה למי שמאמין בהגנה של נאט"ו.

 

כיבוש מהיר של אוקראינה והשארת 40 מיליון אזרחים בבתיהם, בסגנון של מסע עונשין, לפי מתווה העמוקים, לא ממש ישרת את הרעיון של אוקראינה כדוגמה. גם הסגנון של עידוד אוטונומיה אבחזית בגאורגיה לפני כ10 שנים, לא מספק. שנה או שנתיים אחרי הנסיגה, הזיכרון יעומם ויעלם. מי זוכר היום את המלחמה בגאורגיה? לעומת זאת גירוש של 10 עד 20 מיליון אזרחים והחרבת בתיהם, כך שלא יהיה להם לאן לחזור, כולל ביס של חצי מדינה, בלי נסיגה חזרה, זה כבר יותר משכנע. יהיה יותר קשה לשכוח דבר כזה. יתכן שמדינות מסביב לרוסיה יחליטו שאולי כדאי לצאת מנאט"ו ולעבור צד, או לפחות להנמיך פרופיל.

 

לא יודע למה העמוקים מסייעים לפוטין בהגשמת התוכנית שלו. אם במקום סיפורי הגבורה האוקראינים והנאומים הפטטים של זלנסקי, אוקראינה היתה נכנעת אחרי 3 ימים. היתה נשארת מדינה עם אזרחים ובתים, מה שלא יקרה עכשיו. אבל מי יודע, אולי זה מה שהעמוקים תכננו מלכתחילה בתאום עם הרוסים. משהו כמו: הסוס של הקורונה נגמר, יש כבר מדינות כמו פלורידה שמתמרדות בפרהסיה, העסק עם ההתחממות הגלובלית לא מתרומם. כשסין והודו לא בענין, המושג גלובלי פשוט לא תופס. אז אולי איזו מלחמה מרוחקת אבל אקזוטית לכמה חודשים, עד שנמצא נושא חדש. נשמע מופרך אני יודע, פשוט מחפש הסבר. אני מסוגל להאמין שהעמוקים נכשלו בהימור, כלומר לא ציפו שפוטין יפתח במלחמה כוללת. אך אני מתקשה להאמין שהעמוקים לא מבינים מה קורה עכשיו. יתכן שפשוט לא כל כך אכפת להם מאוקראינה. אפשרות נוספת היא שקשה להם להחליף דיסקט.

 

ומה בישראל?

 

מי שהחזיק מעמד עד פה, ממש לא מובן מאליו, כבוד. מכאן זה יותר קשה אז להדק חגורות. הדבר הראשון שצריך להסיק מהפלישה לאוקראינה הוא שגרוש המוני של אוכלוסיה אזרחית, חזר לאופנה. אומנם אנחנו במזרח התיכון אבל בתודעה ובתרבות אנחנו עם רגל אחת לפחות באירופה. כל עוד שחורים או חומים הורגים אחד את השני מחוץ לאירופה, זה טבעי ומשעמם.

 

לפני שנים ספורות, צרפתים, אירופאים של ממש, הפציצו ערים לוביות במשך חודשים, מה שבהכרח הוביל להרג של עשרות אלפי אזרחים. לא מוכר אני יודע, סיפרו רק על ההפצצות לא על האזרחים שמתחת. אבל היה צריך להוריד את קדאפי אז אחרי השמצתו במשך שנים, התקשורת המערבית התגייסה להסתיר את המבצע / טבח. עדיין מדובר על אפריקה אז לא נורא.

 

מילושוביץ בסרביה עבר תהליך דומה, כולל הפצצות והרג אזרחים נלווה, בסרביה וקוסובו. אבל סרביה זה קצת בצד, עדיין אפשר להדחיק. אוקראינה זה כבר ממש באמצע אירופה הנאורה. צריך להפנים, השקט שהשתרר באירופה אחרי מלחמת העולם השניה, וביתר שאת בסוף המלחמה הקרה, עם התפרקות ברית המועצות, נגמר. מדינות לא רק מתקיימות או נוצרות אלא גם מוחרבות, ועמים מגורשים. וזה יכול לקרות גם לנו. וגם אנחנו צריכים להיזהר מתקשורת מערבית עוינת. לא סתם אומרים בדיבור הנכון, שאלימות מילולית מובילה לאלימות מעשית. יש סיכוי שהכפשת ישראל בתקשורת העולמית, מכשירה את הקרקע לפצצות, כמו במקרה של קדאפי ומילושוביץ.

 

העמוקים אומנם אינם מיקשה אחת אבל איכשהו נראה לי שהמאזן אצלהם נוטה לרעת ישראל. בהקמת המדינה, הרוסים הם אלה שדאגו לנשק מכריע לישראל בעוד שארצות הברית, קרי העמוקים, הטילו אמברגו נשק על ישראל. המחוקקים בארצות הברית חוקקו כבר לפני כ30 שנה את העברת השגרירות לירושלים. העמוקים עיכבו את הדבר, על ידי הפחדת הנשיא מההשלכות, בתקווה למנוע ולבטל את דבר המחוקק. בסוף הנשיא טראמפ נפנף אותם. ההסכם החדש, שמאשר לאיראן פצצה אטומית, כמעט ונחתם בדחיפה של ארצות הברית, קרי העמוקים. אז נראה לי שיש מה לדאוג מהם.

 

הסיבה שהדיונים על ההסכם שמאשר לאיראן פצצה אטומית נפסקו, היא פרישה של רוסיה על רקע מלחמת אוקראינה. זה יכול להשתנות ואז נעמוד מול איום קיומי, מידי ותמידי. על פי השיטה הרוסית, בנייה של איום כזה, היא עילה למלחמה. אלא שלישראל קצת יותר קשה לפעול לפי השיטה הזו. מבחינת העמוקים העמדת ישראל במצב של איום קיומי, מידי ותמידי, זה משהו סביר ביותר. ואם האיום יתממש ותיפול פצצה אטומית על ישראל, אז אופס עוד תקלה בארגז החול. לא משהו לקלקל בגללו את המצב רוח.

 

המסקנה לישראל היא שהאיום הקיומי מתגבר. בשלב זה האיום הגדול ביותר הוא מערביי ישראל ובזה צריך לטפל מיד. לפני כשנה, בפרעות תשפ"א התקשורת בישראל התמקדה בגימוד הפרעות של ערביי ישראל, שכן מבצע הדחת ביבי עמד בסכנה. סיקור אמת של מימדי הפרעות, היה מונע הקמה של ממשלה איסלמית. נכון שלבד, ערביי ישראל, לא מסוגלים לסיים את המדינה הציונית, אבל הם בהחלט יכולים לגרום לאלפי הרוגים בפרעות הקרובות ו/או להיות תוספת מכריעה להתקפה חיצונית. משהו כמו: הרבה טילים (גם על שדות תעופה, חיל אוויר מנוטרל), פלישה רגלית ומשוריינת מהארצות השכנות (הסכמי השלום לא יעמדו בשעת מבחן) וכמובן מרד של ערביי ישראל, בסגנון פרעות תשפ"א מתוגברות בהרבה נשק, שיכריעו את המערכה, בכך שלא יאפשרו התארגנות בתוך ישראל. למשל חסימת ואדי ערה. כרגע זה הכיוון.

 

כדי למנוע את החורבן חייבים קודם כל לשפוט את הרוצחים של פרעות תשפ"א שכרגע מסתובבים חופשי, ונחשבים לגיבורים ומודל לחיקוי, בקרב ערביי ישראל. הצעירים הערבים נושאים אליהם עיניים בהערצה, וינסו ללכת בעקבותם בהזדמנות הראשונה.  דבר שני, צריך להרוס במידי את כל הבניה הערבית  הלא חוקית, עשרות אלפי בתים, בנגב בגליל ובכל מקום בארץ כולל ביהודה ושומרון. כולל קנסות, על הפרת החוק ושימוש לא חוקי בשטח, למי שהורסים לו את הבית. מבחינת הערבים בניה לא חוקית היא סוג של מרד במדינה, ולכן הם חייבים לקבל גם עונש כספי משמעותי, בנוסף על הריסת הבית. ופה לא נדבר על איראן.

 

ברור שאפילו לחשוב על אחוז אחד מהאמור לעיל אי אפשר, עם הממשלה הפושעת, שהמליכה את מנסור עבאס מנהיג האחים המוסלמים על ישראל. כדי להדחיק את המרד הערבי החמוש שמתקרב, כל אבסורד מתקבל והמלחמה באוקראינה ממש מתאימה. התקשורת מתעסקת במלחמת אוקראינה כל היום, ומגמדת למשל את הפיגוע הרצחני האחרון בבאר שבע, והמצב שמאפשר ולמעשה מעודד, פיגועים כאלו. עוד פיגועים כמו השלכת בקבוקי תבערה, שלא נגמרים בהרוגים, לא נרשמים כפיגועים בכלל.

 

ישראל שולחת בית חולים שדה לאוקראינה. למה? מה יקרה אם יפול שם פגז עם 20 הרוגים? עם מי ניסתבך? זה מיותר ומזיק. יש מספיק מדינות שכנות לאוקראינה שיכולות לעשות את זה. לא צריך שם את יאיר לפיד. מרד ערבי חמוש, עם מאות ואלפי הרוגים זו מחשבה לא נעימה, אבל חייבים להפסיק להדחיק את האיום ולפעול, אחרת הוא יתממש.

 

אז קודם כל חייבים להחליף את ממשלת מנסור עבאס. זו ממשלה מטורללת ולא לגיטימית שעלתה בהפיכה שיפוטית, בחסות שטיפת מוח עוצמתית, של רוב כלי התקשורת בישראל. העמוקים מעולם לא בחלו בהתערבות בעניינה הפנימיים של ישראל ולכן סביר ביותר שסייעו להפיכה השיפוטית, בלי להשאיר יותר מידי עקבות. הם עשו ועושים את זה בכל העולם אז למה לא פה? גם בבחירות עצמן, ב2015, למי ששכח, העמוקים מימנו עמותה בשם  ,V15 שניסתה להדיח את ביבי. אז לא הצליח להם, אבל הם לא התייאשו ולפעם הבאה גייסו גם את מערכת המשפט של ישראל, כדי להשיג את המטרה. העמוקים גם ממנים שלל עמותות (טוב גם גרמניה נכון) שמטרתן חיסול ישראל. נראה שהשיא היה בקמפיין להדחת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

 

הפגנות אלימות ותפירת תיקים עולים כסף והרבה. מדובר על מיליונים. חלק מהכסף הגיע מכספי המיסים שאני משלם וחלק מהעמוקים, לא יודע מה היחס ואיזה חלק מרגיז יותר. הנזקים עד עתה גדולים והם ילכו ויגדלו. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מצב, שבו מנהיג האחים המוסלמים בישראל, מחזיק את הממשלה בביצים. המלחמה באוקראינה העלתה את הנושא של גרוש אוכלוסיה על השולחן. יתכן שקרוב היום שבו נצטרך להחליט אם אנחנו מגרשים או מגורשים. לא ניתן להכין תוכניות למצב כזה כשהממשלה מונהגת על ידי מנסור.

 

דבר נוסף צריך להדק את היחסים עם רוסיה וסין כמה שיותר. אי אפשר יותר לסמוך על האמריקאים. אנחנו עדיין תלויים באמריקה. וצריך לשפר את הקשרים עם אמריקה כמה שאפשר. אבל המצב שבו אמריקה אומרת לקפוץ וישראל שואלת לאיזה גובה, לא מוסיף ביטחון לישראל, וכמעט אישור הסכם הפצצה האירנית מוכיח.

 

לא פחות חשוב לחוסן הפנימי הוא נטרול אהרון ברק ומשובטיו, כלומר שמערכת המשפט תשפוט לפי חוקים ולא תנהל את המדינה, ושהיועץ המשפטי ייעץ ולא ינהל. פניה לבג"ץ תתאפשר רק על ידי אזרח שחושב שהוא נפגע מהשלטון שלא בצדק. פניה יצוגית בשם הציבור או פניה של מי שאינו אזרח ישראל, זה התערבות בניהול המדינה. אסור לפניות כאלה לעבור את הסף. כמובן שביטול חוקים של הכנסת הוא לא חוקי ומכרסם ובעצם בולע את הדמוקרטיה. בעקבות המהפכה השיפוטית של אהרון ברק, וההפיכה השיפוטית שהעלתה את הממשלה המטורללת הנוכחית, אמון האזרחים במערכת המשפט, בדמוקרטיה ובשלטון החוק ירד לשפל חסר תקדים. במצב כזה הגיוס של האזרחים למען המדינה, בזמן רגיל ובעת חרום, נחלש מאד. זה מסוכן. בלי תיקון, נגזר גורלנו לאבדון.

 

רואים את ההשפעה המזיקה של מערכת המשפט המושחתת, בכל פיגוע מצולם, שבו היהודי מפחד להגן על עצמו. כי למרות סכנת החיים הברורה, לא בטוח שזווית הצילום משקפת מספיק טוב את הסכנה, ואז עלולים לעמוד למשפט הזוי כמו של אלאור עזריה, ולהכנס לכלא. אז מחכים שיהיה ברור יותר ולפעמים זה יותר מידי ברור והמחבל מצליח. רואים את השפעת אהרון ברק, דרך מערכת המשפט, גם בהתישבות בגליל ובשאר ההתישבות הכפרית, שמציבה מחסומים אדירים על יהודים ואפס מגבלות על הערבים. בהתאם השתלטות הערבים על המרחב הכפרי בארץ ישראל.

 

בהקשר של הפיגוע האחרון בבאר שבע, המצב שבו הבדואים לא עויינים את היהודים ואת ישראל, ומשרתים בצבא, התיישן. צריך לפנות אותם לסוריה או מצריים. גם לשאר הערבים בישראל, צריך להתייחס כאיום ביטחוני ולנהוג בהתאם. הרוצחים מפרעות מאי בשנה שעברה, עדיין מסתובבים חופשי. מה שמחזק את הרושם שישראל כלל לא מתכוננת לסיבוב פרעות נוסף חמור בהרבה. זה גם מה שאפשר להבין מההתבטאויות של מפכ"ל המשטרה והשר לביטחון פנים, עומר בר לב, אחרי הפיגוע בבאר שבע. חיסול מדינת ישראל זו המטרה הראשית של תנועת האחים המוסלמים בישראל. אי אפשר להתכונן לפרעות כאשר מי שמחזיק את הממשלה, הוא מנהיג האחים המוסלמים בישראל. האיום החיצוני על המדינה יכול להפתיע ברגע, כמו למשל פצצת אטום קטנה או הרעשת טילים כבדה. בתוספת פרעות כמו במאי האחרון בתוך ישראל, שהפעם יהיו עם הרבה נשק ערבי, ניתן להגיע להכרעה לרעתנו. נצח ישראל לא יכול להרשות לעצמו סיכון כזה.

שבת שלום


Comments

Popular posts from this blog

אוסלו 2 ספונטני

קצת פסיכוסופיה

לא קרה