אוסלו 2

                                                                 אוסלו 2

                                אוסלו 2

פרעות תשפ"א פרצו במקביל לסבב הלחימה האחרון. החמאס רואה בפרעות תשפ"א את אחד מההישגים המרכזיים שלו. התקשורת הישראלית התמקדה בפרעות בלוד ועכו וגם קצת בערים מעורבות אחרות. בפועל פוגרומים וחסימות כבישים היו בכל מקום בארץ שבו יש ערבים. עדויות שקיבלתי ממקור ראשון: 3 שכונות בחיפה וגם סטודנטים ערבים בטכניון, כרמיאל, מורשת, גזית, כפר תבור, מי עמי, בנימינה, פרדיס. מכאן אפשר להניח שגם במקומות שלא קיבלתי דיווח ממקור ראשון, בכל מקום שיש ערבים, היו פרעות. הניחוש שלי הוא ש20,000 ערבים השתתפו בפרעות. ביגוד כהה שיקשה על הזיהוי שימש כמדים. ההערכה של החמאס צנועה יותר 10,000.

 

 

התקשורת הישראלית מנסה להסתיר את היקף הפרעות. אולי מתוך הנחה מוטעית שדיווח על היקף הפרעות יעודד עוד פורעים לפעולה. אלא שמסתבר שהערבים ממילא לא מקשיבים לתקשורת הישראלית, והיהודים משקרים את עצמם בלבד. סיבה יותר מהותית להסתרה, היא הסירוב להכיר בכך שהדו קיום, שהטיפו לו משך עשרות שנים, קרס ללא יכולת שיקום.

 

הדמיון למהלכים שקדמו למלחמת אוסלו מחריד. רבין הקים ממשלה בתמיכת הערבים, הכניס לארץ 45,000 חיילים ערבים, שהוא קרא להם שוטרים, ואמר ננסה את השלום לא יצליח נקפל אותם בחזרה. בפועל גם אחרי יותר מ10 שנות מלחמה עם 1500 הרוגים, אלפי פצועים ונכים ועוד ועוד, לא הצלחנו לקפל אותם בחזרה. פרטים בקישור.

 

https://mida.org.il/2014/09/15/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%95-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%94%D7%93%D7%9D-%D7%A7%D7%A5-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%95/

בראיון של בנט על ידי עמית סגל. כל השאלות הוקראו מהדף, ללא אפשרות לשאלת המשך על תשובה חלשה, או תוספת של שאלה קשה. התקבל רושם של הצגה גרועה. כשבנט נשאל מה יקרה אם הניסוי לא יצליח, למשל בגלל מצב בטחוני קשה, כאשר בממשלה יושבים, ערבים ושמאלנים, בנט אמר "ננסה לא יצליח לא נורא". בראיון אמיתי המראיין היה צריך להגיד משהו כמו "גם בהסכם אוסלו אמרו לנו שאם לא יצליח נקפל אותם חזרה, וגם אחרי 1500 הרוגים לא קיפלנו שום דבר". השאלה הזו, ועוד רבות אחרות, לא נשאלה בראיון המומחז הזה.

 

הסכם אוסלו הגיע לעולם אחרי שהאינתיפאדה הראשונה גוועה. מספר ההרוגים בצד היהודי היה נמוך יחסית ולפני הסכם אוסלו הגיע לממוצע של 15 הרוגים בשנה. התקשורת שידרה שגם הרוג אחד זה יותר מידי, וחוץ מזה לא נעים שהערבים הצודקים סובלים. זה פחות או יותר היה הבסיס לעיתוי של הסכם אוסלו.

 

הסיבה עכשיו היא שלאחר מלחמת אוסלו, בנימין נתניהו הצליח באופן חלקי להוציא את ישראל מהאסון, ומסתמן כיוון חיובי, כלכלי, ביטחוני ומדיני. כל תחזיות השחור, שניסו להסביר למה הסכם אוסלו הכרחי, מתנפצות על המציאות שהולכת ומשתפרת, גם במובן הכלכלי, גם בהסכמי שלום עם העולם הערבי וגם במצב המדיני שבא לידי ביטוי בשיפור מתמיד של יחסינו עם מדינות העולם. השמאל (מערכת המשפט בפנים) והתקשורת, פשוט לא מסוגלים להכיר בטעותם ומבחינתם זו סיבה מספקת להדיח את נתניהו. ואם צריך להמר על קיום המדינה תוך כדי הדחת נתניהו, זה בהחלט סביר מבחינתם.

 

 

במלחמת אוסלו, כבר בהתחלה ערפאת לא הסתיר שההסכם הוא שלב ראשון בדרך למלחמה בתנאים טובים יותר. ערפאת אמר את זה בערבית אבל השמאלנים והתקשורת הישראלית לא היו מסוגלים לעכל שהזיית השלום התפוגגה עוד לפני שנולדה. רעש משק הכנפיים של יוני השלום בתקשורת, הסתיר את האוטובוסים המתפוצצים עם עשרות ההרוגים, וגם את ההתבטאויות המפורשות של ערפאת, שאמר שהשלום הוא זמני ושבשלב הבא הוא פותח במלחמה. אם בכלל שמענו קצת, דרך מסך שטיפת המוח הרצופה של התקשורת, על כוונתו של ערפאת לפתוח במלחמה בהמשך, אז אמרו לנו שערפאת אומר את זה לצרכי פנים, ולא חשוב מה ערפאת חושב, לשלום יש מומנטום שינצח למרות מה שערפאת אומר, ושהנרצחים הם קורבנות השלום, אורוול לא היה יכול להגיד את זה טוב יותר, ועוד כל מיני תירוצים.

 

דבר דומה קורה כיום כשהתקשורת מספרת לנו על סימטריה מדומיינת בפרעות וטרוריסטים משני הצדדים. המשטרה שאזוקה במסקנות ועדת אור, לא מסוגלת להגן על היהודים מפני פרעות הערבים. חנויות ומכוניות נשרפו, יהודים הוכו כשהמשטרה עומדת מהצד. המשטרה לא עשתה כלום, כשבתים של יהודים נשרפו והדיירים נמלטו מהשרפה לא תמיד בהצלחה מלאה. הגשר מעל כביש החוף ליד ג'סר אזרקה שימש בשנת 2000 את רוצחי ז'אן בכור. אבן הושלכה מהגשר על מכוניתו החולפת וגרמה למותו. הפעם המשטרה החליטה לסגור את כביש החוף, במקום להתעמת עם לוחמי הגשר מג'סר אזרקה. אין פלא שבמספר מקרים, אחרי יומיים של פרעות כשהמשטרה מפקירה את האזרחים, יהודים נטלו את החוק לידיהם ויצאו לפוגרומים נגדיים. כמו בהסכם אוסלו גם היום התקשורת מסתירה את המציאות, במקום לדווח על ההיקף האמיתי של הפרעות. במציאות השתתפו בין 10,000 ל20,000 פורעים, וזה לא נגמר ביומיים כפי שניסו לספר לנו אלא נמשך ימים רבים. גם  בימים אלו הפרעות נמשכות אם כי ברמה נמוכה יותר כדי לאפשר את הקמת ממשלת השמאל בשביל הדחת בנימין נתניהו מראשות הממשלה. על התפרעויות שנגמרות בלי הרוגים ופצועים קשה, התקשורת לא מדווחת. קשה לערבים לוותר על הצתות בכל רחבי הארץ, וגם אין סיבה. לאחרונה היו הצתות של שדות ומטעים בישובים בצפון כמו למשל עין דור, הדיווחים ממקור ראשון. התקשורת מדווחת על חלק קטן מהשרפות הגדולות ברחבי הארץ בצורה מוקטנת כדי להסתיר את הקשר בין השרפות. גם עכשיו הרעיון הוא להסתיר את העובדה שיש גל הצתות, כדי לא להכניס לערבים רעיונות לראש. וגם הפעם הערבים לא מקשיבים לתקשורת והיהודים מרמים רק את עצמם.

 

 

אומנם ערפאת הבטיח שהשלום זמני ובהמשך הוא יפתח במלחמה. אבל גם את השלום הזמני, הוא ריפד במעשי טרור שגבו בערך 100 הרוגים בשנה. כל פעם שרבין ניסה לעצור את הנסיגה כתגובה על מעשי טרור של הערבים, ואולי הרהר שצריך לקפל את ההסכם חזרה, קיבלנו עוד פיגוע רב נפגעים מזעזע ולאחריו קצת שקט. אפילו הסקרים של מינה צמח הראו שרבין נמצא במינוס 15%, כלומר מינוס 25% בבחירות אמיתיות. אז היה ברור שאין דרך חזרה, ואם ההסכם יקופל הוא יפסיד בבחירות, והמורשת שלו תהיה של מהמר כפייתי שנכשל ושילם בחייהם של מאות ישראלים, שנטבחו על מזבח ההימור. והנה היו עכשיו שבועיים שקט, ואי אפשר לסבול יותר את הפיגועים, אז נוותר עוד קצת, אולי ערפאת מתכוון לשלום ברצינות, והנה עוד נסיגה.

 

זה גם מה שנראה עכשיו אם תקום ממשלת השמאל / רק לא ביבי. בנט יודע שהוא ימחק בבחירות. מנסור עבאס יודע שבנט יודע. לכן מי שינהל את המדינה זה מנסור עבאס. בנט חושב לעצמו שהוא פוליטיקאי מדהים שהצליח עם 6 מנדטים לקטוף ראשות ממשלה. אבל לבנט יש רק את התואר. ראש הממשלה בפועל יהיה מנסור עבאס. המצב של עבאס מול בנט יהיה הרבה יותר נח מאשר המצב שהיה לערפאת מול רבין. אם הממשלה תיפול בנט וסער ימחקו ועבאס יתחזק. למעשה מרגע שתוקם ממשלת שמאל בראשות עבאס אין לו דרך להפסיד.

 

ההסכם הקואליציוני שחלקים ממנו בוודאי מוסתרים כדי לא לעורר מחאה, הוא רק ההתחלה. בנט ינסה לעכב את מימוש ההסכם, מנסור ירצה לקדם את ההסכם, ויעשה שימוש בטכניקה הפשוטה שערפאת הראה לנו. נראה עוד פרעות, ממוקדות בסעיף ההסכם שמתעכב, שיובילו למסקנה הבלתי נמנעת שצריך לוותר עוד, ועכשיו, ומיד. כולל מעשים בלתי הפיכים, כמו הכשרת ישובים ערבים לא חוקיים.

 

ואז יגבר התיאבון גם לסעיפים שלא בהסכם או שאולי נמצאים אבל בסעיפים החסויים. השב"כ מנסה להתחקות אחרי הפורעים הערבים. טוב אבל זה כבר קרה, איך יודעים מי ומי בפורעים. צריך לתפוס חשודים ולשאול אותם מי החברים שלהם. ואם הם לא עונים צריך לשכנע אותם לדבר. עבאס יעצור את החקירות הלא חוקיות האלו ובנט כבר ימצא את הסעיף איך לצמצם / להקטין / לבטל את התיקים של הפורעים הערבים. צריך להרוס בניה בלתי חוקית של הערבים בכל חלקי הארץ, לא לדאוג מנסור ידאג להלבין את הבתים, שהנודניקים טוענים שהם לא חוקיים. טוב כל אחד יכול להמשיך כיד הדמיון הטובה עליו.

 

 

בשנת 2000 ערפאת החליט שעמדות שופרו, התנאים הבשילו והגיע הזמן לממש רווחים. קיבלנו את האינתיפאדה השנייה. שלא כמו באינתיפאדה הראשונה הפעם היו בשטח עשרות אלפי חיילים ערבים עם נשק, שרבין נתן להם, בתקווה שהם יהיו קבלני משנה של הביטחון שלנו. למרבה הפלא, הנשק הזה הופנה דווקא נגדנו. בשיא האינתיפאדה הגענו לקצב של 400 הרוגים בשנה. היו אומנם כמה בבונים, למעשה רוב העם שיצא בקריאה "אל תתנו להם רובים". אבל באמת שאי אפשר היה לדעת שזה מה שיקרה. בכל זאת יוני שלום, יותר נחשבות מעדר של בבונים. במלחמת אוסלו. משלב ההסכם ועד לסוף האינתיפאדה השנייה ב: 2006, 2007 נמנו כ1500הרוגים ועוד אלפי פצועים עם נכויות קשות. מלחמה נוראה ומיותרת.  ראה קישור.

 

https://mida.org.il/2014/09/15/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%95-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%94%D7%93%D7%9D-%D7%A7%D7%A5-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%95/

 

אם בנט יהיה ראש ממשלה בתואר, הפרעות שראינו לפני מספר שבועות יהפכו לנורמלי החדש. בעצימות נמוכה יותר, לא מיד, ולא באותו זמן, בכל הארץ. פעם בכמה זמן מישהו יצליח לתעד התפרעות באופן חלקי. תיעוד כזה ירוץ במהנשמע (וואטצאפ בלעז) אבל התקשורת המרכזית, טלוויזיה, רדיו, עיתונות, תמשיך להסתיר את הפרעות. תקיפות של יהודים על ידי ערבים בערים המעורבות ובדרכים בצפון הארץ ובנגב לא ידווחו. התחבורה למקום כמו גזית שהדרך אליו עוברת דרך כפר ערבי, תהיה סוג של הימור. בזמנים של מתח ביטחוני, משהו כמו פעולה נוספת בעזה או הריסת בית לא חוקי, יהיה צורך להגיע בשיירות מאובטחות, אולי אפילו פיגוע של ממש מפעם לפעם. כאשר מישהו יזכיר את גורלם המר של תושבי גזית, התגובה תהיה: למה בכלל הם גרים, בין כל הערבים? שיצאו משם.   

 

מדאיג