גרטה הכועסת

 

גרטה הכועסת

הגיהנום על סף דלתנו ואתם אנשים רעים

שמאלנים

אין כוונה פה להתעסק בשאלה למה השמאלנים בחרו בשינוי האקלים. אבל כולם יודעים שכדור הארץ מתחמם ושאנחנו משחיתים אותו. ובכן יש כמה, בעצם לא כל כך מעטים שלא יודעים, אבל הם ימניים שלקחו את הגלולה של האידיוט. לא צריך לספור אותם. בתוך 12 שנה ניצלה באש הגיהנום, ואם אתה לא מצליח להבין את זה אתה אידיוט.

ימניים

כל ההתחממות הגלובלית היא טרנד שמאלני שכרגיל לא סגור בקצוות ומוביל לאסונות וסופו להתברר כטעות.

 עוד אפשרות (מומלצת)

השפעת האדם על האקלים זניחה ובכל מקרה להתחיל לדאוג כשמתקרר.

למה לי פוליטיקה?

איך זה שהתחממות או לא התחממות, זה ענין פוליטי. למישהו יש הסבר? כי לשמאלנים אכפת מהעולם, וימיניים הם בורים שלא מצליחים לראות כלום מעבר לכאן ועכשיו. לא זה נדוש, הסבר אחר בבקשה.

החור באוזון (O3) כמשל

בעיה דומה: אטמוספרה, וצריך שיתוף פעולה בין לאומי כדי למנוע רעה שמתרגשת על העולם. שכבת האוזון שמגינה עלינו מקרינה מסוכנת הולכת ומידלדלת והכל בגלל הפססססססס הזה שאנחנו משחררים במו ידנו, והגז במקררים ובמזגנים. ולמרות כל הדמיון אין פוליטיקה, ימין ושמאל. מה השוני? משעמם, אבל מדובר על תהליך כימי מובן ידוע וניתן לשחזור. לבסוף גם נמצא פתרון בדמות גז חליפי יקר יותר. אפילו ימניים הצליחו להבין את זה ולא התקוממו על תוספת המחיר. החור באוזון נסגר. הפוליטיקאים נאלצו לבחור נושא אחר.

 זה מסובך

אז שוב למה מתווכחים כל כך הרבה על האקלים? התשובה בקיצור, כי אף אחד לא יודע. האקלים הוא בעיה מסובכת ואף אחד לא מתקרב להסבר מלא של האקלים. בהסבר מלא הכוונה להציג מודל שינבא את הטמפרטורה, הרוח וזרימת המים, בכל נקודה בכל זמן בעתיד. יש מודלים חלקיים שמאפשרים חיזוי עם הסתברות טובה לזמנים קצרים. אין מודל מוצלח לטווח הארוך, אפילו לא בקרוב.

ומה אני יודע?

למדתי בטכניון איך לחשב את הזמן שנדרש לתה שעורבב בכוס להיעצר. האקלים מושפע מזרימה סיבובית של האוויר, כך שיש דמיון לכוס תה. ולמה הדמיון כזה קלוש? כי גם בעזרת מחשב חזק, קשה למצוא בעיות יותר דומות שאפשר לפתור. הרבה מנסים. גם כוס התה היא בעיה מסובכת. בנוסף לפני כמה שנים הפגתי את השעמום בהסעות לעבודה עם הקלטות של שיעורים באסטרונומיה מאוניברסיטה באוהיו. המרצה המעולה, לימד אסטרונומיה בגישה היסטורית, מהיוונים הקדמונים והלאה כולל השפעות של ועל האקלים, וגם מלא אנקדוטות מעניינות. למשל אוגוסטוס לא היה מוכן להסתפק בחודש של 30 יום, הוא רצה 31 יום כמו של יוליוס, פברואר אכל אותה. שני סימסטרים העבירו לי את הנסיעות ביעף. אז מה נכון בקשר לאקלים, אני לא יודע. אני כן מסוגל לזהות אנשים שמדברים שטויות על האקלים, גם כשהם נושאים תארים מכובדים ומגיעים ממוסדות מוכרים. ענווה, יותר חזק מצניעות וגם מתחלק יותר טוב.

למשל אוניברסיטת ברקלי http://berkeleyearth.org/about-data-set/ ,  אתר שמתיימר להסביר עלייה בטמפרטורה ממוצעת, ואפילו מפרט את חישוב הממוצע. אם לא מצליחים להבין את הפרוט אפשר לקחת אחריות אישית, אבל יכול להיות גם שהפרוט בנוי ככה שאף אחד לא יבין. לא ניסיתי יותר מדי. כי אחרי כל ההסברים נותנים נתון מקומי וחסר ערך גלובלי, כמו טמפרטורה בתוך הערים שמושפעת כמובן ממספר המכוניות. בלי לקרא יותר מידי, איסוף מדידות חום, בכמות מספקת לאורך זמן, זו משימה אדירה ואני פשוט לא מאמין שהדבר נעשה. כפי שיוסבר בהמשך אפשר לעשות מדידות פשוטות בהרבה, למשל למדוד ישירות את דו תחמוצת הפחמן ולא השפעה עקיפה. מכוון שלא עושים את המדידות הפשוטות, ובמקום זה מציפים כמות גדולה של מדידות שלא ניתן לחבר ולהבין, עולה החשד בליבי, שאחת ממטרות מדידות החום, היא להתיש ולייאש את מי שינסה להסתכל ולהבין. נותנים גרפים ותמונות שלכאורה מסכמים אבל לא ניתן לבדוק את זה ואני כאמור חשדן.

 

מודל פשטני שמסביר את תנועת האוויר

השמש מחממת את כדור הארץ יותר בקו המשווה. האוויר החם עולה למעלה. האוויר הקר מכוון הקוטב תופס את מקום האוויר החם. נוצר חוסר יחסי ליד הקטבים שמושך את האוויר החם בשכבה העליונה לכוון הקטבים. נוצרת לולאה גדולה של אויר, שנע לכוון קו המשווה על פני הקרקע ולכוון הקוטב למעלה בשמיים. הזמן להשלמת לולאה נמדד בימים.

לפי מודל זה, רק באזור קוו המשווה, יש אפשרות לערבוב בין האוויר של החצי הדרומי, לאוויר של החצי הצפוני, וגם זה במידה נמוכה. לכן יש אפשרות שהחצי הצפוני יתחמם בעוד שהחצי הדרומי יתקרר, ונחזור לכך בהמשך. סיבוב כדור הארץ ועוד גורמים, מחרבשים את הלולאה הגדולה למבנים מעניינים יותר, עדיין האפשרות להפרדה חלקית בין החצאים נשמרת.

 

זה אקראי

כלומר יש הסבר אבל אף אחד לא יודע מהו ולא מצליחים למצוא סדר אז אומרים שזה אקראי.

אל ניניו (הילד בספרדית) היא תופעה אקלימית. כל מספר אקראי של שנים, מופיעה שנה של מזג אוויר סוער, שנקראת אל ניניו. פס אדום בתמונה למטה מתאר שנת אל ניניו. יש כל מיני מודלים שמנסים בהצלחה זו או אחרת לחזות אל ניניו בשנה הבאה, אבל ככלל לא ידוע כיום על שיטת חיזוי טובה. אין דרך לנבא אם השנה הבאה תהיה סוערת. הרבה מנסים.

El ninio: years of crazy weather in southern hemisphere.

גם בטמפרטורה של כדור הארץ העליות והירידות אקראיות. ולא ידוע דרך לחזות מה יהיה בשנה הבאה ובוודאי שלא בעוד עשור. אולי אפשר להגיד משהו על כיוון כללי שמתעלם מתנודות שנתיות? בניתוח תאורטי לטווח רחוק של מיליוני שנים זה מתקרר. מה קורה בטווח של עשרות שנים לא ברור. אפשר אולי למדוד? אז איך מודדים?

 

מתחמם מתחמם או אולי בעצם מתקרר. איך מחשבים ממוצע של טמפרטורה על כל כדוה"א?

אומנם מדברים הרבה על טמפרטורה ממוצעת של כדור הארץ שעולה כל הזמן. אבל יש שיטות שונות למיצוע וצריך קודם כל להגדיר את הממוצע. אני מבחין בעליה מסוימת של הטמפרטורה משנת 1980. למעשה השנה כמעט לא הפעלנו חימום בחורף. מה זה אומר על הממוצע העולמי? זה לא אומר כלום. הגדרה מדויקת של הממוצע העולמי צריכה לקחת בחשבון את קיבול החום של כל חלקי כדור הארץ בים ביבשה ובאוויר וגם בתוך כדור הארץ. אחר כך צריך למדוד במלא מקומות מלא פעמים. אף אחד לא עושה את זה, ואני לגמרי מבין את אף אחד, כי זה המון עבודה ואף אחד לא ישלם לו. אפשר למדוד בכמה מקומות מייצגים, כמו מרכז האוקיינוס השקט, אבל אל ניניו מפריע, ובגלל מיעוט הדגימות, צריך להכניס טעות מדידה גדולה לחישוב. אה וגם המשפיעה הגדולה ביותר, הצהובה הזאת בשמיים, סובלת ממזג עצבני. ברצותה מרביצה וברצותה מרפה. וגם זה באופן אקראי. כך שמדידה מקיפה ונקיה מהשפעות כמו השמש, לא נראית לי מעשית. והכי הרבה שהגענו עד היום זה להתפלל לשמש (בחוגים מסוימים כן), לא שמעתי מישהו שטוען שאפשר גם להשפיע עליה.

 

כיפה בקוטב

אפשר למדוד את קרינת החום מהחלל, לא מדויק אבל מיצוע טוב. אפשר להסתכל על כיפות הקרח בקטבים.

אז נאס"א מצלמת ואנחנו נהנים. ובאמת רואים ירידה בהיקף הממוצע של הקוטב הצפוני. הזיגזגים הם תוצאה של עונות השנה, גדל בחורף קטן בקיץ. רואים חיסור של בערך 2.5 מיליון קילומטר מרובעים במשך 40 שנה. ישראל כולל סיני כולל הכל, היגיעה בשיאה ל90 אלף קילומטר מרובעים. 

No practical way to measure average temperature. Measurement of North pole ice area is easier.

Minimum at 2012 but then goes up. Average goes down. But what about the South pole

 

אז נראה שהכדור באמת מתחמם. אבל רגע יש גם קוטב דרומי, ונאס"א שובבים שכאלו לקחו תמונות גם מהקוטב הדרומי. מסתבר שבשנת 2014 היה שיא של קרח בקוטב הדרומי (גם בצפוני). במשך אותם 40 שנה, הייתה עליה של בערך מיליון קילומטרים מרובעים בקוטב הדרומי, הגרף למטה. נאס"א מתנצלת ואומרת שזה לא אומר כלום ולא להתחמם, כדוה"א עדיין מתחמם. אבל נאס"א לא מוכנה למשוך את התמונות.

אז מתחמם או מתקרר לא לגמרי ברור, אולי מתחמם בצפון ומתקרר בדרום. ימים יגידו. העובדות קצת מבלבלות.

 

התחממות היא הפתרון לא הבעיה

בעבר לא הבנתי איך אנשים יוצאים מהמזגן ביולי אוגוסט, בלי איום ממשי על חייהם, ומרצונם החופשי. לפני כשלוש שנים, עברתי התאמה למזרח התיכון. כיום חודש אוגוסט נחשב אצלי לחודש נעים ולאחרונה נרדמתי ב39 מעלות בצל, על מזרן ישן בקומת העמודים. אולי עבר על היתושים הלך רוח פצפיסטי, אבל בעצם כבר יותר מ10 שנים שהיתושים די מתעלמים ממני ואני לא עושה מזה רעש. כנראה שהדם שלי כבר לא מתוק כמו פעם. לא נרשמו עקיצות. אז אולי בעצם כדאי לי שהעולם יתחמם באיזה שתיים שלוש מעלות? בואו נראה:

·        הטמפרטורה הממוצעת כשעולים לגובה של 10 קילומטר היא מינוס 60 מעלות, אם יוצאים מהאטמוספרה, מינוס 273 מעלות, מחשבה מקפיאה.

·        אם יתחמם מספיק, המדבריות יהפכו לשטחים חקלאיים. יותר חם יותר אדי מים עולים מהאוקיינוסים. נו אין למים יותר מדי מה לעשות שם למעלה, ובסופו של יום הם יורדים למטה. יותר גשם, אפשר להתחיל ליישב שטחי מדבר עצומים, ההגירה לסהרה תתפוס נפח.

·        אם יתחמם מספיק והקרחונים ימסו נקבל, כולנו כן, ארצות חדשות לישובים חדשים, גרינלנד סיביר ואפילו יבשת לא קטנה אנטרקטיקה.

·        אניות בין רוסיה לאמריקה תפלגנה במסלול קצר יותר, דרך הקוטב הצפוני.

 

נכון יהיו בעיות בערי החוף, חישבתי פעם בקרוב את כמות הקרח בקטבים ופיזרתי על פני שטח הים של כדור הארץ. באמת יעלה קצת. אז מי שיכול שייקח הולנדים, האחרים יצטרכו לזוז. גם כשמביאים בחשבון את כל החסרונות, לא צריך לפרט עושים את זה מספיק בלעדי, נראה לי שהיתרונות עולים על החסרונות.

 

כלומר להתחיל להיות מודאגים אם יתקרר, בינתיים חמים ונעים, הכל טוב.

דו תחמוצת הפחמן כמה כמה?

מספרים לנו שהפחמן הדו חמצני הוא אם כל חטאת. ובכן למדוד ממוצע עולמי של פחמן דו חמצני, יותר קל מאשר למדוד ממוצע של טמפרטורה. למרות זאת, ככל שחיפשתי נתונים באינטרנט מצאתי מדידה ממקום אחד בלבד. וכל נביאי ההתחממות מצטטים את אותה המדידה. רואים אכן גידול עקבי. בכמה? ובכן מדובר על פחות מעשירית של אלפית (1/10000), או 0.01%, במשך חמישים השנה האחרונות. היחידות בגרף הן של מיליוניות. זה נשמע מעט וגם כשמכפילים בכמות הכללית הגדולה שיש באטמוספרה זה רק קצת יותר ממעט. לפני שעושים רעש ומתחילים לסחור בעודפי דו תחמוצת הפחמן, כדאי לעשות כמה מדידות נוספות, בהרבה מקומות ולאורך זמן. לא נעים אם יתברר שהאחוז בעצם יורד. אין ספק שבתל אביב הייתה עליה עקב ריבוי המכוניות אבל זה לא קשור למצב העולמי. צרפתי חכם שסחר בעודפי דו תחמוצת הפחמן, לקח לכיסו את המע"מ על עסקאות מדומות שבוטלו. משהו כמו לופט גשפט בשלישית. וכן הוא משלנו ובסוף נתפס, בכל זאת מעורר השראה.

Mauna Loa, on the island of Hawaii

 

אין דו תחמוצת הפחמן, אין חיים.

כן, דו תחמוצת הפחמן היא מהטובים, בעצם הכי טובה. נוריד אחוז מהחמצן באוויר החיים ימשכו, נוציא את שבריר האחוז של דו תחמוצת הפחמן מהאטמוספרה, ורוב החיים על פני האדמה יכחדו. נכון אם נכוון אגזוז של אוטו לחדר סגור זה לא יגמר טוב. אבל זה גם מה שיקרה אם נשתה שלוש טון מיץ תפוזים. למה לא סיפרו לנו שדו תחמוצת הפחמן היא מהטובים, לא יודע? אבל אחרי שמורידים את המים, החי והצומח, אנשים עצים חיות וכו', מורכבים בעיקרם מפחמן (לא פחם, פחמן). חלבונים, פחמימות, שומנים, סוכרים, הכל פחמן, בתוספת מימן וכמות קטנה של יסודות אחרים. ואיך מגיע הפחמן? אוי אברוך, מפרוק של דו תחמוצת הפחמן באוויר. זה מה שהעצים עושים בתהליך הפוטוסינטזה, ככה הם גדלים. אם תהיתם איך עץ גדל על סלע חשוף, מאיפה יש לו חומרים לבנות את עצמו, זה בעיקר מהעלים שמפרקים את האוויר, לא מהאדמה או הסלע. בברכה המקורה בטכניון היה פילדנדרום ענק שהתנתק מהעציץ שיצא ממנו, וגדל מהקיר. כנראה שהלחות באוויר הספיקה לו ויתכן שאווירת הכלור בברכה עזרה לו לגדול.

 

 

מחזור הפחמן. אפשר להשפיע?

מה השפעת האדם על אחוז דו תחמוצת הפחמן באטמוספרה? ובכן ההשפעה זניחה. בדומה למחזור המים שמתאדים מהאוקיינוס ויורדים כגשם, יש גם מחזור פחמן. דו תחמוצת הפחמן הוא גז כבד, שמומס באוקיינוסים בכמויות גדולות. במחזור הפחמן, דו תחמוצת הפחמן עולה משרפות שונות אבל בעיקר מהאוקיינוסים. התחממות של האוקיינוס גורמת לפליטה מוגברת של דו תחמוצת הפחמן שגורמת להתחממות נוספת וזה תרחיש הגיהנום. השפעת האדם על תהליך זה היא אפסית. והסיבה שהגיהנום נמצא בסיפורים, בעומק, ולא על כדור הארץ היא שקורים עוד דברים חזקים יותר. בעיקר דו תחמוצת הפחמן שוקעת חזרה באזורים קרים יותר של האוקיינוס. גם העצים הצמחים ואלו שמשתמשים בהם, אהה זה אנחנו, תורמים קצת. אז פחמן דו חמצני עולה ויורד אבל כמה? באיור רואים קרוב במיליארדי טונות. האדום מציין את התוספת שלנו, האנשים, ב250 השנה האחרונות. כמה זה אמין לא יודע. לא ברור איך מודדים את הכמות בקרקעית האוקיינוס, ששם עיקר המסה. עוד פחות ברור איך מודדים מה היה לפני 250 שנה מתחת למים. האיור הוא ממקור שמאמין בהתחממות גלובלית, וכל מה שרואים זה 100 אדום לעומת 37000 שחור בקרקעית האוקיינוס. לא ממש מדיד. קרקעית האוקיינוס היא המקום החשוב כי היא המצבור הגדול ביותר של דו תחמוצת הפחמן ומסכמת את מחזור הפחמן. כאמור אין לי מושג כמה אמינים המספרים בציור, ואפילו חשש שהם לא, אבל גם לפי מספרים אלו שמוגשים בחסות מתחמם גלובלי, השפעת האדם זניחה.

לשרוף

בתוך תל אביב המכוניות פולטות דו תחמוצת הפחמן והאוויר מזוהם. מחוץ לתל אביב מדורה מעלה את דו תחמוצת הפחמן לאוויר ותורמת לפוטוסינטזה, לחיים חדשים. עוד דוגמא עציץ שנשבר בבית מלכלך. כשמנקים וזורקים החוצה את האדמה, הגינה אומרת תודה. מחזור הפחמן דומה למחזור המים שעולים ויורדים כגשם. בשני המקרים מירב האידוי הוא מהאוקיינוסים. גם הספיגה היא בעיקרה לאוקיינוסים. אז לא להסס לשרוף למען החיים. זה לא באמת ישפיע, כי זה זניח ביחס לכמויות שנפלטות מהאוקיאנוסים, אבל אם זה עושה הרגשה טובה אז כן כששורפים דלק עצים הכל, זה חלק ממחזור החיים על פני האדמה.

 

הצעת ייעול

למדנו מאיוב לא לבקש תוספת, אפילו לא בלב, ולאחרונה חטפתי חבטה, מעשה שטן, בצלעותיי מצד ימין. אז בכל הזהירות הנדרשת, הצעה ל"מעקף פראני". משטח פוטוסינטזה, הנדסה צמחית, שיוצמד לגב ויתחבר ישירות למחזור הדם, בפעפוע (דפוזיה), צמוד לעור. המעקף יאפשר צמצום משמעותי של מערכת העיכול. אור השמש והמים יחליפו את רוב התוצרים של מערכת העיכול. להסתבך עם אלוהים, זה יותר בעייתי מאשר להסתבך עם השטן. אז אני מקווה שאלוהים לא יכעס על הצעת ייעול זו. אני חושש שהוא דיי עצבני כלפיי בזמן האחרון. אז בצחוק כן.

 

בגרסה הרומנית המצורפת יש יותר הסברים טכניים.